מלחמת העולם הראשונה
פסל החרות – תמונה אנושית
הרבה לפני המצאת הפוטושופ, המחשב האישי, צילום דיגיטלי או כל מניפולציה בצילום (למעט ריטוש בסכין), בחיפוש אחר תמונות מושכות עין כדי להגביר את המורל סביב מעורבות ארה’ב במלחמת העולם הראשונה,
המאה ה-19
כושים למכירה
(הכותרת פרובוקטיבית בכוונה). המודעה הזו פורסמה בארה”ב לפני שנה, ב-28 באוקטובר 1859. תרגום חופשי: כושים למכירה ביום שלישי בעוד חודש, ב-29 בנובמבר, אמכור במכירה פומבית שמונה עבדים איכותיים לשירות המשפחה,
ראשית המאה
הבובה של קוקושקה
אלמה מאהלר הייתה כנראה אישה מדהימה. גברים התאהבו בה ברמה שגבלה בשגעון, ונמשכו אליה בהמוניהם. היא הייתה נשואה לשלושה אמנים מהבולטים ביותר בדורם, ובמקביל ניהלה עשרות פרשיות אהבים עם אנשים
המלחמה הקרה
קפיצה אל החופש
פטר לייבינג וקונרד שומאן נולדו בגרמניה תחילת שנות הארבעים בהפרש של מספר חודשים זה מזה. הם מעולם לא נפגשו, והמסלול שבחרו לעצמם הוביל אותם בכיוונים שונים לגמרי. ברגע אחד בודד חייהם הצטלבו לכדי תמונה אחת שנכנסה להיסטוריה.
סיגריות
להתחתן ולעשן
תעשיית הטבק רודפת באופן מתמיד אחר לקוחות (קורבנות) נוספים. מאז ומעולם האסטרטגיה הייתה להראות עד כמה עישון הוא אופנתי, בריא, מקרב חברתית ו-Cool באופן כללי. כמו בכל נושא חברתי, גם
המאה ה-19
ברטון וספיק: תעלומת ירי (?) בת 150
ריצ’רד פרנסיס ברטון היה אחד ההרפתקנים הגדולים ביותר של המאה ה-19. בעידן שבו מרבית האנשים עדיין לא חשבו על מסעות בעולם כעל “טיול”, ונדדו בין מדינות רק בעת מלחמות ובשעת
פרסומת
ילד שמן כמו חזיר
דימוי לגוף בריא, ואני לא מגלה כאן שום דבר חדש, תלוי בתקופה ובמקום. בארה”ב של לפני כמאה שנה ילדים שמנמנים, שלא לומר שמנים, היו כנראה סמל לילדים בריאים, ומודעות מאותה
המאה ה-20
מיחזור מים אפורים, קונספט טרנדי חדש?
גזיר העיתון הזה לקוח מתוך הנחיות שניתנו לאנשים הנצורים בירושלים, ב-1948, בתקופה שבה המים היו מוקצבים במשורה, ובזבוזם היה בלתי אפשרי. אני יודע שהתמונה הזו רצה במייל כבר מספר שנים,
המאה ה-20
יועצת הסתרים של מנהיגי העולם המערבי – חלק שני
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם. אם לא קראתם אותו, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון. ב-1959, בהיותה בת ארבעים, הגיעה פאמלה צ’רצ’יל לניו יורק, ותוך שבועות ספורים היא כבר
מלחמת העולם השנייה
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
02/02/2009
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר
ויולט מוריס: ספורטאית, לוחמת פמיניסטית ובוגדת
12/06/2022
ויולט מוריס הייתה ספורטאית גדולה, לוחמת פמיניסטית שהקדימה בשני דורות את המאבק לשיוויון זכויות, לסבית שלא הייתה בארון אפילו לשנייה, אבל גם בוגדת במדינתה, וכך זוכרים אותה
המגיפה שלא הייתה
28/04/2014
אאוגניוש (יוג’ין) לזובסקי היה רופא, ואמונתו אסרה עליו להרוג אנשים, כולל את אויביו הגרמנים. אבל הוא גם לא יכול היה לעמוד
לשחזר את ההיסטוריה
29/09/2011
הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת
היטלר – אימונים בתורת הנאום, או רטוריקה היא עניין של פרקטיקה
25/05/2010
אין עוררין על כך שהיטלר היה (לצערנו הרב), אדם כריזמטי ונואם מחשמל שהלהיב את הקהל. כולם זוכרים את הנאומים
יועצת הסתרים של מנהיגי העולם המערבי
14/06/2009
אני מעז לשער שרובכם מעולם לא שמעתם את שמה של פאמלה הארימן, ולמרות זאת, היא הייתה אחת הנשים החזקות
פוסטים אקראים
מלחמת העולם השנייה
מופע דראג במלחמת העולם השנייה
התקפת מטוסים גרמניים על אנגליה במלחמת העולם השנייה באמצע חזרות למופע בידור שבו חיילים התחפשו לנשים הניבה תמונות משעשעות
צילום
50 שנה קדימה, 1000 שנים אחורה במנהרת הזמן
הביטו בתמונה הזו שצולמה בשנות החמישים. היא מתארת סיטואציה מוכרת: שתי נשים בחנות תקליטים. שימו לב ללבוש שלהן שהוא מערבי לחלוטין. האישה השמאלית לובשת חליפה מחוייטת הדוקה ואפנתית ונועלת נעלי
מלחמת העולם השנייה
היא לא יוצאת לי מהראש
ארבעה חודשים מאז שהייתי בתערוכה שלה בלונדון, ואני עדיין חושב עליה, ובמיוחד על התמונה ההיא באמבטיה , זו עם הפנים המהורהרים. לי מילר נולדה לפני מאה ואחת שנים, בשנת 1907.
מלחמת העולם השנייה
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם בנושא. גם אם קראתם אותו לפני שנה, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון משום שעדכנתי אותו מעט. בפוסט הראשון תיארתי את המסעות שבורק-וויט ערכה
המאה ה-20
המונוקל
אם הייתם בפריז בשנות ה-20 וה-30 והסתובבתם במונמארטר אחרי השקיעה סביר להניח שחיפשתם משהו קצת יותר אוונגרדי ממה שאפשר היה למצוא בגדה השמאלית. באותה תקופה מונמארטר הייתה מקום מפלט לאמנים
חלל
הילד שהציל את אפולו 11
ה-20 ביולי 1969 הוא ציון דרך בתולדות האנושות. בשעה 22:56 באותו יום ירד ניל ארמסטרונג במדרגות רכב הנחיתה שלו, ובעודו דורך לראשונה בהיסטוריה על אדמת הירח הוא אמר את המשפט