טופס 630

פוסטים אחרונים
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit eiusmod tempor ncididunt ut labore et dolore magna

לשחזר את ההיסטוריה

הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת חשבתי שהוא ראוי להכלל בבלוג ההיסטוריה שלי עקב הנושא המיוחד שלו. פעם בשנה-שנתיים אני טס לנורמנדי ביום השנה לפלישת בנות הברית לאירופה ב-1944 ( D-Day).  עשרות טקסים נערכים בשישה ביוני, ובכולם ניתן לראות אנשים בני שמונים ומעלה, בוגרי מלחמת העולם השנייה, המגיעים לבקר במקומות שנלחמו בהם, ולהפרד בפעם האחרונה מחבריהם לקרב.

השבוע הזה מאופיין בחגיגות המוניות, רובן על חופי הפלישה עצמם. אחד הדברים שאני הכי נהנה לראות הוא שיחזור התקופה המדוייק. אלפי בני אדם מגיעים לנורמנדי מאירופה וארה”ב, וכולם לבושים בבגדי התקופה (מי במדים ומי בבגדים אופייניים לשנות הארבעים). חלקם מגיעים עם אופנועים, מכוניות, משאיות וכלים אמפיבים. כל הכלי הרכב פרטיים ומתוחזקים על חשבון בעליהם.הבגדים מושקעים עד לפרטים הקטנים ביותר, וניכרת הקפדה ושיגעון לדבר.

הפוסט הזה הוא פוסט תמונות המביא חלק קטן מהמראות שראיתי שם בשנה שעברה. אני מקווה להיות שם גם בשנה הבאה. תהנו.

הכניסה לעיירה
ככה נראה כל רחוב בעיירה בתקופה הזו

 

צרפתי מחופש לצנחן אמריקאי
כל המשפחה משתתפת בחגיגה
צרפתי מחופש לשוטר, עם אופנוע תואם לתקופה

כביסה צבאית במחנה
אופנוע צרפתי משוחזר
הפסקת קפה במחנה. שימו לב שה”חיילים” הללו משחקים את המשחק עד הסוף, ושותים קפה מספלי פח , כמו חיילי בנות הברית
משאית עם חיילים ומקלע כבד (המקלע כמובן לא פועל)
שתי נשים צרפתיות, לבושות בבגדים אופייניים לשנות הארבעים בצרפת
קבוצת “צנחנים” אמריקאים בלבוש מלא, עונדים תגים של חטיבה 82 שצנחה בנורמנדי ביום הפלישה
הקפדה עד לפרטים הקטנים. “צנחן” אמריקאי (שהוא למעשה שוויצרי), עם סכין קרסול אמיתית של צבא ארה”ב. הסכין נרכשה באי-ביי
שוטר ותושב העיירה, בבגדי התקופה

גם מקומו של השלט המפורסם עם המרחקים הביתה לארה”ב, ולחילופין – לברלין (שם נמצא היטלר), לא נפקד מהמחנה המשוחזר

“מלח” מחיל הים ברכב משוחזר של משמר החופים (עם סרט זרוע תואם כמובן), עם בת זוגו
משחזרי התקופה הם בני כל הגילים, כולל ילדים
ביום שבו מבוצע השיחזור, העיירה כולה מתמלאת בג’יפים משוחזרים
גם טקס דתי נערך במקום, לזכר עשרות אלפי ההרוגים בימי הפלישה הראשונים
מחנה המשחזרים הבריטים. המחנה כמובן פתוח לכולם, ואנשים עוברים,מתרשמים ומקבלים הסבר על השיחזור
גם כשאת משחזרת את התקופה ולובשת בגדים של חייל בריטי, אף אחד לא אמר שאי אפשר להחזיק בלון של הלו קיטי
“כומר” העיירה עם אופנועו העתיק, לצידו צנחן אמריקאי ועוד תושבת העיירה שנקלעה לשם במקרה
תאג”ד קדמי משוחזר. שימו לב לתחבושות המוכתמות בדם, לפריטי הרפואה העתיקים בני 70 שנה, ואפילו ליד קטועה זרוקה על הרצפה
אב ובנו, שהגיעו לעיירה כדי להשתתף בשיחזור
כמו הקאובוים של פעם, החיילים הרכובים מסתובבים עם נרתיק קדמי לרובים שלהם
עוד משפחה שהגיעה לעיירה, כולם משחזרים את התקופה בדרכם, במדים או בביגוד אופייני אחר
קבוצת “צנחנים” אמריקאים, צילום קבוצתי. אף אחד מהם אינו אמריקאי. רובם צרפתים הולנדים ושוויצרים
“צלם צבאי” ליד אוהל החפ”ק, עם מצלמה מאותה תקופה
“צנחן” אמריקאי עם צבעי הסוואה, לובש את אפוד הצניחה הזוהר שהשתמשו בו באותה תקופה
זוג אמריקאי, ג’יפ משוחזר, שניהם בבגדי שנות הארבעים
“חייל” מדגים מקלחת בתנאי שדה
אופנוען מבוגר ואופנועו המשוחזר. כל האופנועים ושאר כל הרכב שהיו שם הם במצב נסיעה תקין
“עיתונאי קרבי” בעמדת הפיקוד. שימו לב למכשיר הקשר הענק, למכונת הכתיבה ולשאר האביזרים על השולחן
אמא ובן
“שוטר צבאי” אמריקאי
בנות העיירה עם אנשי רזיסטאנס צרפתיים
“שוטר צבאי” אמריקאי, יושב בפתח האוהל שלו ומעיין במגזין “לייף” מאותה התקופה
חייל שבו”ז שומר על המחנה ועל הכביסה (הוא רק משחק כמובן)
“כיתת חיילים” אמריקאים צועדים בסך
רכב משוחזר לסילוק פצצות. הרכב הזה, כמו שאר המכוניות במשתתפות בשיחזור, הוא פרטי
בנות העיירה שותות בירה עם “חיילים” אמריקאים
סיטרואן משוחזרת יפיפיה ובוהקת

ואם האופנוע משוחזר, אסור לשכוח סמל אמריקאי טיפוסי – כפפת בייסבול
פיקניק זיכרון המוני על חופי הפלישה. אזרחי האזור והאורחים מגיעים לחגוג את יום השיחרור. האוכל מובא מהבית, וכמויות היין שם מדהימות
בזמן הפיקניק ההמוני המכוניות המשוחזרות חנות על חופי הפלישה. החוף הזה הוא חוף אומהה המפורסם, המככב (בין השאר) בסצינת הפתיחה של “להציל את טוראי ראיין”
ובמקביל – מכיוון שהייתה מוסיקה בפיקניק, אנשים גם רוקדים, במה שנראה כמו סצינה מתוך סרט משנות הארבעים
כל אחד ואחת, עם התלבושת שהחליטו ללבוש עבור השיחזור
ירידה לפרטים מדוייקים, כמו למשל הקפדה על ציוד חפירה תקני לג’יפ (מכוש, את חפירה וידית רזרבית), כמו שהיה במציאות
שני נערים, האחד לבוש כצנחן אמריקאי, והשני כחייל רגיל
מבט נוסף על המחנה המשוחזר

אופנועי צבא משוחזרים
משפחה הולנדית שהגיע רק עבור האירוע, כמו רוב המשחזרים
“צנחן אמריקאי” ונערה צרפתית משנות הארבעים, מטיילים שלובי זרועות ברחבי העיירה
חייל בריטי שלחם בפלישה, עם נערה צעירה לבושה בלבוש משנות הארבעים, וזמרת בריטית לבושה כחיילת
כשירד הערב, הזמרת מהתמונה הקודמת החליפה בגדים, עלתה על הבמה ושרה שירי ג’ז משנות הארבעים
כוכשהזמרת שרה, זוג נערות, האחת לבושה כחייל בריטי והשנייה כנערה צרפתיה, רוקדות מתחת לבמה
סוף היום. ג’יפ בריטי דוהר על חוף ארומאנש, כשברגע שברי הנמל המלאכותי הענק שנגרר ביום הפלישה לאורך כל התעלה, כדי שחצי מליון חיילים יוכלו לעבור דרכו

חשוב לציין שאין כאן יד מכוונת שאחראית על הכל או מארגנת את הפעילות. העיירות השונות (סנט מארי דו-מונט, ארומאנש, קולוויל סור מר ועוד)  תורמות את המרחב הציבורי שלהן, ואנשים פרטיים מגיעים, כל אחד עם הציוד שלו, על המדים, כלי הרכב, האביזרים ושאר הדברים שלהם. כל אחד לומד את תפקידו, ומספר לסקרנים מה בדיוק בן דמותו עשה במלחמה, ועל מה הוא היה אחראי.

:לשתף את הפוסט