אני מעז לשער שרובכם מעולם לא שמעתם את שמה של פאמלה הארימן, ולמרות זאת, היא הייתה אחת הנשים החזקות שהעולם המערבי ידע. שונאיה (וגם חלק מן ההסטוריונים) כינו אותה “גדולת יצאניות הצמרת של המאה העשרים”, אבל בשתי תקופת שונות היא הייתה יועצת הסתרים של מנהיגי העולם החופשי – צ’רצ’יל של תקופת מלחמת העולם השנייה, וארבעים שנה אח”כ של ביל קלינטון, ובין שתי התקופות הללו היא עברה תהפוכות והרפתקאות שהפכו אותה לדמות נערצת בשלוש מדינות שונות.
פאמלה דיגבי נולדה במקום הנכון ובמשפחה המתאימה: כבני משפחת אצולה שחיו בדורסט החל מן המאה ה-16, הוריה היו הברון דיגבי ה-11, אביר מסדר הבירית המפואר, והרוזנת פאמלה אליס, בת אצולה בעצמה. כבת למשפחה כה מיוחסת כל תקופת נערותה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת עברה עליה במוסדות החינוך ה’נכונים’. היא למדה בבית ספר פרטיים באנגליה ובגרמניה (שם היא הוצגה בשנת 1937 בהיותה בת 17 פני מנהיג גרמניה – אדולף היטלר), ולבסוף בצרפת. כבר כילדה היא התבלטה ביכולתה הטבעית להנהיג ולמשוך תשומת לב. אחיה סיפר פעם באחד הראיונות שכבת הבכורה היא מעולם לא נתנה לאחיה הצעירים לשכוח את העובדה הזו, תוך שהיא רודה בהם גם בעת ששיחקו משחקי ילדים.
בסיום לימודיה בחו”ל, ועם חזרתה לבריטניה שכבר הייתה במלחמה מול גרמניה, אביה ניצל את קשריו בממשל והיא החלה לעבוד כמתרגמת מסמכים במשרד החוץ. היא הייתה בת 19.
ערב אחד, כשבועיים לאחר שהחלה לעבוד, היא פגשה במקרה באחד המסדרונות בעודה מתעכבת בעבודה את רנדולף צ’רצ’יל הפרוע והידוע לשמצה, הבן של. כבר אז שמעו יצא למרחוק כפגע רע, איש הפכפך, נאה מאד ורודף נשים מושבע, משוגע וחסר אחריות, מהמר כבד ומכור, אבל הוא היה בן למשפחת צ’רצ’יל וזה הספיק לה. בדייט הראשון הם יצאו לארוחת ערב וריקודים ב’ריץ’, ובסופו של אותו לילה ארוך, רנדולף צ’רצ’יל הציע לה נישואין. פאמלה לא ידעה זאת אז, אבל היא הייתה הנערה החמישית שרנדולף הציע לה נישואין באותו חודש, כל ארבע הנשים שלפניה סירבו, וכנראה שהייתה להן סיבה טובה. פאמלה לא סירבה להצעה המפתיעה, ושלושה שבועות לאחר הדייט הראשון שלהם הם התחתנו, לאימתם של כל מכריה ובני משפחתה.
גם לאחר נישואיהם רנדולף המשיך בהרפתקאות האהבים שלו בכל הזדמנות, תוך שהוא מתמחה בשתיה המופרזת ובהימורים, אבל פאמלה צ’רצ’יל הייתה עיוורת לכך. היא ידעה שהנישואין הללו גם אם יסתיימו, יתנו לה שני דברים חשובים מאין כמותם: שם משפחה שימשוך תשומת לב ויפתח דלתות לנצח, והכרה ציבורית מיידית בצירוף כרטיס כניסה לכל סלון בלונדון. פעם אחת בזמן המלחמה רנדולף הגיע לרחוב דאונינג 10 שיכור מת ב-6 בבוקר בעודו שוכח במכוניתו מפות צבאיות סודיות.
במקביל, הקשר שלה עם החותן שלה, ווינסטון צ’רצ’יל, התהדק. בעוד בעלה המשיך לקרוע את העיר גם בתקופת מלחמת העולם השנייה, פאמלה הוזמנה כמעט כל לילה לדאונינג 10, מעונו של ראש הממשלה שם הם ניהלו שיחות נפש לתוך הלילה. צ’רצ’יל, האיש החזק ביותר בעולם באותה תקופה סבל ממרה שחורה ופאמלה הייתה שם עבורו תומכת, מעודדת ומקשיבה לפחדים שלו, וכל זאת בגיל 20 בלבד. לימים, היא סיפרה שרק אז הבינה שכל אחד, גם אם הוא עשיר מופלג או בעל כוח פוליטי ניכר, סובל מחששות, אי ביטחון ומפחדים כמו כל אדם. הידע שלה בהפגת הפחדים הללו יעזור לה בעתיד.
שנה לאחר נישואיה, בנם הבכור של פאמלה ורנדולף נולד. הוא נקרא כמובן על שם סבו המפורסם, ווינסטון. האירוע היה מספיק חשוב כדי שהאם והתינוק יעטרו את שערו של המגזין לייף. ראנדוף אגב, בילה במיטתה של השחקנית דיאנה נאפייר בזמן הלידה.
ואז רנדולף הוצב להיות הנספח הצבאי הבריטי בקהיר ונסע למצרים. סיפורים על מעליליו עם עשרות נשים, החל מנשות החברה הגבוהה ועד לזונות מצריות הגיעו עד בריטניה, אבל לפאמלה לא היה אכפת. היא עברה לגור במלון דורצ’סטר ואמרה שהיא מרגישה חופשיה בפעם הראשונה בחיים.
ווינסטון צ’רצ’יל החל בתוכנית גנדיוזית עבור בריטניה, ופאמלה צ’רצ’יל שהפכה לבת משפחה עמדה למלא בה תפקיד מכריע:
בריטניה, חבוטה והמומה משנה וחצי של התקפות בלתי פוסקות של מטוסי אויב גרמניים שהרסו כמעט לחלוטין את לונדון (מה שידוע כ’הקרב על בריטניה’), ידעה שזמנה קצוב. ללא סיוע מאסיבי אמריקאי היה זה עניין של זמן עד שהגרמנים יצליחו להתיש לחלוטין את בריטניה ולהכניע אותה. למרות האספקה השטפת בציוד ובאמצעי לוחמה שהאמריקאים העבירו ללא הפסק לבריטים, צ’רצ’יל רצה הרבה יותר: הוא רצה שארה”ב הגדולה תצטרף למלחמה ותעזור לאנגליה בחזית האירופית והוא הגה תכנית ביחד עם פמלה כדי להשיג את מטרתו.
שלב א’ בתוכנית: צ’רצ’יל הזמין לארוחת ערב מפוארת את שגריר ארה”ב בבריטניה, אבריל הארימן.
הארימן, נאה מאד, יורש חברת הרכבות הגדולה ביותר בארה”ב – יוניון פאסיפיק, ונשוי, היה יועצו הקרוב של נשיא ארה”ב רוזוולט. צ’רצ’יל ידע שגישה להארימן תסדר לו גישה ישירה למעגל הפנימי והקרוב ביותר לרוזוולט שעדיין התלבט וניסה להימנע מהצטרפות למלחמה. איש משלו בפנים, כך ידע, יוכל להשפיע על הנשיא האמריקאי ולשכנע אותו שגרמניה מהווה סכנה לאנושות כולה ולא רק לאירופה.
רשימת המוזמנים לארוחת הערב הוכנה בקפדנות. צ’רצ’יל הגיע עם בת לוויתו ואשת סודו – פאמלה צ’רצ’יל, כלתו. הארוחה זרמה, השיחה קלחה, הארימן היה מוקסם מבת לוויתו של צ’רצ’יל, שגם היא לא נשארה אדישה ליופיו ולקסמיו וחשבה שהוא הגבר הכי יפה שראתה אי פעם. אזעקה שנשמעה לפתע גרמה לסיום מוקדם של הארוחה, ועבור פאמלה ואורחה- להמשך פרטי בחדרו (ובמיטתו) של הארימן. היה זה הרומן הלוהט ביותר בלונדון של אותה תקופה, וצ’רצ’יל עודד אותה ככל יכולתו. הארימן שכר בדיסקרטיות שתי דירות צמודות בלונדון, אחת על שמו ואחת על שמה של קתלין בתו, והם נפגשו שם. בכל ערב היא חזרה לבית חותנה, ודיווחה לו בעל פה על השגי היום. לימים אמרה ‘אם כבר, ווינסטון הקל על שנינו להתראות מחוץ ללונדון על ידי הזמנת שנינו לדמקה כמעט בכל סוף שבוע’.
רנדולף לא ידע דבר. ואכן, אביו כתב לו ביוני 1941 כדי לומר שהארימן בדרכו למצרים ויכול הוא לעשות הכל כדי להפוך את טיולו למהנה ופורה. במשך עשרה ימים, השניים סיירו במתקנים צבאיים וגילו שהם אוהבים זה את החברה של זה. רנדולף המועיל והשופע הרשים מאוד את האיש ששכב עם אשתו. רנדולף חזר ללונדון בינואר 1942 ושמע מכולם על המאהב של אשתו. הוא התעמת עם אביו אך ווינסטון הכחיש שידע על הפרשה והאשים את רנדולף בהתעללות באמו של בנו. רנדולף נשבע לעולם לא לדבר עם אביו יותר.
רנדולף אגב, היה הרוס מהפשרה. הוא תשה בכמויות, הימר על כל כספו, ועיתים למרות ייחוסו נזרק משלושה בארים בלילה אחד ולא חזר לעצמו. הוא עבר כעיתטנאי, התחיל לכתחוב את הביוגרםיה של אביו ומת מהתקף לב בגיל 57.
אצל פאמלה אגב, העניינים היו טובים יותר. אחרי שהתגרשה מצ’רצ’יל לונדון כולה הונחה לרגליה: בינתיים, בעקבות המתקפה בפרל הארבור ארה”ב נכנסה למלחמה ומטה בעלות הברית קבע את מושבו בלונדון. בשנה שלאחר מכן היא ניהלה במקביל לרומן המתמשך שלה עם הארימן, עוד רומנים עם שלושה קצינים אמריקאים בכירים, שניים מתוכם מולטי מליונרים, ועם עוד מספר קצינים בריטים. בכל סופ”ש היא נפגשה עם חותנה לשעבר, דיווחה לו על מעשיה והעבירה לו את הנתונים שאותם קצינים מסרו לה בהיסח הדעת לגבי עמדות האמריקאים. המידע שהוציאה מהגנרלים הבריטים הגיע לצ’רצ’יל שקיבל בכל רגע נתון מידע פנים מיד ראשונה וללא כל מידור על הנעשה בצבאו. צ’רצ’יל ידע בכל שלב במלחמה על המתרחש בחדרי החדרים של המטכ”ל שלו, ותכופות הפתיע את קציניו בידע המפורט שלו לגבי פרטים שהוסתרו ממנו. בשלב מסויים הרומן עם הארימן הסתיים, והוא חזר לארה”ב ולאשתו.
באחד הערבים פאמלה צ’רצ’יל פגשה בשדרן המלחמה האמריקאי המפורסם אד מורו ולפתע היא התאהבה לראשונה בחייה. מספר חודשים ארך הרומן שלהם עד שמורו הציע לה נישואין (בעודו נשוי לאישה אחרת שחיכתה לו בארה”ב). הוא נסע לארה”ב לסיים את נישואיו והשאיר את פאמלה בלונדון לתכנן את חתונתם ואז קרה מאורע שטרף את הקלפים והפך את תוכניתם על פיה: הוא גילה שלאחר עשר שנות נסיונות עקרים אשתו בהריון. בהגיעו הביתה הוא שלח לפאמלה מברק בן שורה אחת:
“פאמלה היקרה, אין דרך קלה לומר זאת, אבל הילד זוכה. אנא סלחי לי, ושיברכך האל”
שבורה וחסרת פרוטה פאמלה צ’רצ’יל החליטה לעזוב את לונדון ולנסות את מזלה בפריז.
(אגב, לא קשור לנושא הפוסט, אבל אדוארד מורו היה העיתונאי היחיד שנבחר וזכה לראיין את בן גוריון בביתו שבנגב לאחר הפרישה שלו)
פאמלה בת ה-27 ניהלה רומנים מכניסים עם מיליונרים בלבד: הנסיך עלי חאן הצעיר והברון אילי דה-רוטשילד היו הבולטים שבהם, אך בהחלט לא היחידים. עוד מאהב ידוע היה ג’ון היי ויטני, מיליארדר אמריקאי, שבין השאר הקים את קרן ההון סיכון הראשונה בהיסטוריה.
12 שנים היא חיה בפריז, ולא עבדה יום אחד לפרנסתה. סוד ההצלחה שלה, כך סיפרה, היה שהיא ידעה לתת לכל אחד את התחושה שהוא מרכז העולם, ובעת שבילתה עם מאהביה הרבים כל אחד ואחד מהם הרגיש שאין עבורה שום דבר אחר חשוב באותו רגע מלבדו. אחד המאהבים הבולטים שלה היה ג’יאני אניילי, הפליבוי האגדי והיורש של אימפריית פיאט.הוא התאהב בה, וכמו שהיא הגדירה זאת מאוחר יותר “זה היה יותר טוב מזכיה בלוטו”.
חמש שנים נמשך הרומן, ובמהלך השנים הללו לא היה מקום אחד שבו הם לא ניראו ביחד: החל מביקורים עם היאכטה שלו בחופי סאן מוריץ וקאן בקיץ, דרך כל מסיבות הזוהר בארמונות הפאר של וינה פריז ומילאנו, וכלה בכל מדרונות הסקי באירופה. נראה היה שפאמלה הסתדרה בחיים אבל לפתע מזלה (שוב) בגד בה.
אבל כשפאמלה גילתה שהיא בהריון היא סיפרה על זה לאהובה. אניילי הנשוי, פלייבוי הולל וחסר דאגות דחק בה לבצע הפלה באמרו שאין שום סיכוי שהם יתחתנו מכיוון שהוא קתולי ולעולם לא יתגרש, ומשהסכימה לבסוף הוא הסיע אותה למרפאה הפלות בשוויץ, השאיר אותה שם ונסע למסיבה בעיר. הוא לא חזר יותר, לא לאסוף אותה, ולא לתוך חייה.
באחד הראיונות שהעניק בנה ווינסטון צ’רצ’יל II, הוא סיפר שהבין את מקומו ואת תפקידו כבר בגיל צעיר: לעיתים, בעת שהיה עליה לצאת למסיבה ולמצוא בן זוג או מאהב, הוטל עליו כבר בגיל 8 תפקיד בן הלוויה שלה, ובעוד שבני גילו שיחקו בחול ונמו את שנתם, הוא בילה בקוקטיילים עד אמצע הלילה. ולמרות זאת, נראה היה שפאמלה מתחילה לצאת ממרכז העניינים.
פאמלה צ’רצ’יל ובנה, בשנים מוקדמות יותר
פאמלה צ’רצ’יל נתקלה בשיא ההשפלה שלה מספר שנים לאחר מכן, ב-1957: בעת שהמלכה הצעירה אליזבת הוזמנה לביקור המלכותי הראשון שלה בפריז, פאמלה ניסתה נואשות לקבל הזמנה לקבלת הפנים בשגרירות, ביודעה שכל גבר שווה בעיר יהיה באותה מסיבה. למרות כל מאמציה, היא לא הצליחה לקבל הזמנה. המארחת, אשת השגריר הבריטי, אמרה מפורשות שהזונה מספר אחת בפריז לא תזכה לדרוך בביתה.
היא הייתה בת 37, ונראה היה שהקסם שלה מתחיל להתפוגג. היא נשארה עוד שנתיים בפריז שבמהלכן ניהלה רומן עם מליארדר יווני, סופר צרפתי ואיש עסקים איטלקי. בהגיעה לגיל ארבעים, היא כבר הבינה: פריז כבר לא יכולה להעניק לה כלום, והגיע הזמן לשנות אווירה ומקום.
היעד הבא שנבחר: ארה”ב.
המשך לחלק שני – כיבוש ארה”ב וחזרה למוקדי הכוח.