אוולין קלר נולדה ב-1913 בקליבלנד, אוהיו, אך בילתה את מרבית ילדותה בשיקגו. כמו רוב האנשים בתקופה ההיא, הוריה סיימו 8 שנות לימוד והתחילו לעזור בפרנסת המשפחה בגיל 14. אבל הם רצו עתיד אחר לבת שלהם: היא המשיכה ללמוד בתיכון ובהיותה קתולית אדוקה, התיכון היה דתי ונוהל על ידי נזירות. באותה תקופה חינוך דתי לבנות התמקד לרוב באומנויות, שפות והכנה לחיי משפחה או שירות קהילתי, אבל אוולין לא הסתפקה בזה. מורות נזירות זיהו את כישרונה, ועודדו אותה להעמיק במתמטיקה ובפיזיקה — מסלולים שנסללו לנשים מעטים בלבד, וסיימה את לימודיה בשנת 1931. המורה שלה, הנזירה מרי ג’רלן טנגני, כתבה בשנת 1932 כי אוולין הייתה סטודנטית מצוינת, מצטיינת באנגלית ובעיתונות. אוולין האדוקה החליטה להיות נזירה ובגיל 18 עם סיום לימודיה היא הצטרפה כמתלמדת ל-Sisters of Charity of the Blessed Virgin Mary, מסדר דתי שנוסד במיוחד לקידום חינוך לנשים בארה״ב. כאות לאדיקותה היא גם שינתה את שמה מאוולין למרי קנת.
ב-1935 היא נדרה את הנדרים הדתיים שלה, וב-1940, כשהיא בת 27, אחרי 8 שנים כמתלמדת, היא התקבלה למסדר כנזירה מן המניין והחלה לעבוד כמורה. אבל זה לא הספיק לה והיא ידעה שנועדה לעשות דברים גדולים מאלה. אז חוץ מהעבודה שלה, היא החלה לקחת קורסים במתמטיקה בשעות הערב, ותוך 3 שנים סיימה ללמוד וקיבלה תואר ראשון במתמטיקה . היא המשיכה לעבוד בתור מורה בבתי הספר של המסדר הדתי אבל לא זנחה את חלומות הלימודים שלה, וב-1953, עשר שנים אחרי התואר ראשון היא קיבלה בגיל 40 תואר שני במתמטיקה ופיסיקה.
במהלך שנות ה-40 וה-50 הנזירה קלר לימדה מתמטיקה והכשירה דורות של תלמידות, אבל במקביל היא חקרה וקראה כל מה שיכלה להשיג על התחום החדש והמסתורי: מחשוב אלקטרוני.
עם סיום מלחמת העולם השנייה ארה״ב הפכה לחממה למחקר טכנולוגי והמדינה השקיעה הרבה כסף במענקי מחקר נדיבים. בקמפוסים ובחברות פרטיות נבנו מחשבי ענק כמו ENIAC ו־UNIVAC, ושפת תכנות הייתה רעיון חדשני ממש.
הנזירה קלר, שהייתה כבר אז אשת חזון, קלטה מיד: מי שישלוט בשפת תכנות – ישלוט בעתיד. היא קיבלה אישורים מיוחדים להיכנס למעבדות מיחשוב שלא הרשו לנשים להיכנס דוגמת Dartmouth College, שלא קיבל סטודנטיות עד 1972 אך מעמדה החריג כנזירה-חוקרת פתח בפניה את הדלתות.
היא שיכנעה את מנהלת האוניברסיטה שלה שצריך להכין את התלמידות ל”עידן המידע” וזו שלחה אותה לאוניברסיטת ויסקונסין ללמוד את הנושא. ב-1965, בהיותה בת 52, היא האדם הראשון (גבר או אישה) בארה”ב שקיבלו דוקטורט במדעי המחשב (לימים הסתבר שזה שיא משותף כי עוד מישהו קיבל את הדוקטורט במדעי המחשב באותו יום בדיוק במקום אחר).
אלפי סטודנטיות למדו במחלקה שלה ב-20 השנים שבהן היא ניהלה אותה. היא עודדה אמהות להירשם ללימודים ולהביא איתן את הילדים אם הן לא מצאו באותו יום סידור, העיקר לא להפסיד חומר.
ב-1982, בהיותה בת 69 התגלה אצלה סרטן השד ובעקבות כך עברה ניתוח והחליטה שהגיע זמנה לפרוש מתפקידה כראש המחלקה, אבל היא המשיכה לעסוק בחינוך טכנולוגי עד יומה האחרון.
היא נפטרה ב-1985 בגיל 72. על המצבה שלה (שאותה היא חולקת עם נזירה נוספת) יש 3 תאריכים: שנת לידתה, השנה שבה נכנסה למנזר, ושנת מותה.
