Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit eiusmod tempor ncididunt ut labore et dolore magna

ואם כולם יקפצו מהגג?

פיליפ הלסמן מחזיק בהישג נדיר: הוא צילם 101 שערים עבור המגזין “לייף”, עובדה שמיד מכניסה אותו לפנתיאון כאחד מגדולי הצלמים בארה”ב. הוא צילם אופנה וצילומי רקע לכתבות, אבל תמיד הייתה לו אובססיה: הוא אהב לצלם אנשים קופצים.
“כשאתה מבקש ממישהו לקפוץ, הוא מרוכז כולו בקפיצה, וכך נושרות ממנו המסכות והאני האמיתי שלו מתגלה”, אמר הלסמן בראיון. היה לו גם שם לתיאוריה הזו: jumpology – תורת הקפיצות.

(הפוסט הזה מורכב מעשרות תמונות, ייקח לו קצת זמן לעלות)
פיליפ הלסמן נולד כמרדכי הלסמן ב-1906 למשפחה יהודית בריגה (לטביה), ובילדותו המשפחה עברה לאוסטריה. הוא החל ללמוד הנדסת חשמל בגרמניה, ובגיל 22 אירע המאורע שהשפיע ושינה את כל חייו: לא ברור מה קרה במהלך טיול קמפינג שערך עם אביו, אבל התוצאה הייתה קטלנית: גופתו של אביו התגלתה עם פציעות ראש קשות, ופיליפ לא ידע לספק הסבר הגיוני למה שקרה שם. הוא נדון לארבע שנות מאסר, והאירוע עורר תקריות אנטישמיות קשות ביותר. אלברט איינשטיין ותומאס מאן פעלו לשיחרורו, ואכן – לאחר שלוש שנים הוא שוחרר בתנאי שיעזוב את אוסטריה ולעולם לא יחזור אליה, וכך אכן עשה ועזב לצרפת.
תוך עשר שנים הוא הפך לצלם מפורסם: הוא היה אחד מצלמי הבית של ווג, ועשה לו שם של צלם בעל סגנון ייחודי. כשהגרמנים כבשו את צרפת ב-1941, הוא שוב נזקק לעזרת איינשטיין שהפעם עזר לו להגר לארה”ב.
אי אפשר לומר שהיו לו שם חיי מהגר קשים: עם הגיעו הוא נבחר על ידי אליזבט ארדן להיות צלם הבית שלה, וזמן לא רב לאחר מכן הוא התחיל לעבוד במגזין “לייף”. הוא היה כה מוצלח, שכבר באותה שנה כבר צילם את שערו הראשון למגזין המפורסם.

אבל יותר מהכל, הוא אהב לצלם אנשים קופצים במשך עשרות שנים הוא צילם אותם קופצים בכל מצב. הוא צילם אמנים, כוכבות קולנוע, פוליטיקאים, סופרים ועוד ועוד. ב-1959 הוא פרסם את ספרו המפורסם “ספר הקפיצות של פיליפ הלסמן” שהפך מיד לרב מכר.

הנה תמונות מתוך הספר, קחו את הזמן ובחנו אותן לעומק. אשמח לקרוא תגובות לגבי איזו תמונה הכי אהבתן/ם ומדוע

מרילין מונרו
גרייס קלי. שלוש שנים אחרי הצילום הזה היא התחתנה עם הנסיך רנייה ממונקו ופרשה ממשחק
גרייס קלי עם הצלם פיליפ הלסמן
אלדוס האקסלי, הסופר שכתב (בין השאר) את “עולם חדש מופלא”
ריצ’רד ניקסון, שלימים היה לנשיא ארה”ב
בני גודמן
בריז’יט בארדו
אד סאליבן, מגיש תוכנית האירוח האגדי
הדוכס והדוכסית מווינדזור (המלך אדוארד השמיני שויתור על כתרו כדי לשאת את רעייתו האמריקאית)
הרולד לויד, מגדולי השחקנים של תקופת הסרט האילם. כאן הוא בן 57.
פרופ’ רוברט אופנהיימר, הפיזיקאי היהודי אמריקני, אבי פצצת האטום.
דני קיי, הקומיקאי שאני הכי אוהב בעולם
תמרה טומנובה, הבלרינה הרוסיה-אמריקאית המפורסמת
מורי קמפטון, עיתונאי אמריקאי זוכה פרס פוליצר
אדוארד שטייכן בן ה-76, בעצמו צלם אגדי המפורסם בזכות סדרת צילומים של גרטה גארבו שצילם
ג’קי גליסון, השחקן והקומיקאי האמריקאי
ג’ון סטיינבק, אחד הסופרים האמריקאים הידועים של המאה ה-20. זוכה פרס נובל לספרות
דין מרטין וג’רי לואיס
אדם קלייטון פאוול, האפרו-אמריקאי הראשון אי פעם שנבחר לקונגרס
דונלד או’קונור, זמר ורקדן. נודע במיוחד בשל תפקידו בסרט “שיר אשיר בגשם” לצד ג’ין קלי
ג’ק דמפסי, מתאגרף אמריקני שהחזיק בתואר אלוף העולם במשקל כבד
מרילין מונרו – תמונה נוספת
ג’ולי אנדריוס
ג’נט לי, שלנצח תיזכר בזכות סצינת המקלחת המפחידה מהסרט “פסיכו”
ובהמשך לתמונה הקודמת, גם אנתוני פרקינס, הרוצח מהסרט “פסיכו”
דיק קלארק, אייקון טלוויזיה אמריקאי
אלינור פורד, רעייתו של אדסל פורד, יורש מפעל הרכב
ג’ואן וודוורד: שחקנית זוכת אוסקר, ורעייתו של פול ניומן
וולטר גרופיוס: ארכיטקט גרמני, ממציא סגנון הבאוהאוס
ז’אק טאטי,במאי ושחקן קולנוע צרפתי. ידוע בעיקר בזכות סרטו “חופשתו של מר הולו”
שירלי מקליין
לנארד האנד, שופט בית המשפט לערעורים
קים נובאק הזכורה מ”ורטיגו” של היצ’קוק
פרננדל, קומיקאי צרפתי מפורסם
אודרי הפבורן
סופיה לורן
זמרת הג’אז הנפלאה ופעילת זכויות האדם, לנה הורן
ג’ין סיברג. שחקנית, פעילת זכויות האפרו-אמריקאים ורעייתו של רומן גארי
גראוצ’ו מארקס
הקומיקאית והשחקנית הענקית, לוסיל בול
ג’ימי דוראנט: קומיקאי, זמר ושחקן אמריקאי. היה פעיל על הבמה במשך 60 שנים
פיטר יוסטינוב: שחקן, סופר, תסריטאי מחזאי ומספר סיפורים בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר.
צלם העיתונות המפורסם דייויד סימור עם אירן וג’יין, בנותין של הלסמן. אגב, סימור נהרג בסיני מכדורי המצרים, בעת שסיקר את מבצע קדש.
וולטר פרייז, נשיא ההוצאה שהוציאה לאור את ספר הצילומים
פיל סיברס, בדרן יהודי ידוע שכונה “The King of Chutzpah”
אודרי הפבורן, תמונה נוספת
הפילוסוף מרטין ד’ארסי
ארת’ה קית’
הטי ז’ק, שחקנית בריטית
בוב הופ, בדרן אמריקני יליד בריטניה, כוכב קולנוע, רדיו ותיאטרון, שהרבה להופיע בפני חיילי צבא ארצות הברית ברחבי העולם.
הלסמן בעצמו, ביחד עם ריי בולגר ששיחק את הדחליל בגירסה המקורית של הקוסם מארץ עוץ
הלסמן בעצמו עם השחקנית מרי מרטין. אגב, מרטין היא אימו של לארי הגמן,(ג’יי אר מהסדרה “דאלאס”)
פיליפ האלסמן בעצמו, עם מרילין מונרו

אבל גולת הכותרת, ללא שום צל של ספק, הייתה סדרת הצילומים של הלסמן וסלבדור דאלי. הם נפגשו בשנות הארבעים בארה”ב, והחיבור ביניהם היה מיידי.  דאלי שיתף פעולה עם הלסמן בסדרת צילומי קפיצה:

סלבדור דאלי
סלבדור דאלי
לתמונה הזו דאלי קרא “פופקורן”

אבל התמונה המפורסמת מכל היא ללא ספק Dalí Atomicus שהלסמן צילם ב-1948.  הצילום הוא הומאז’ כפול: גם לעידן האטומי ולפחד שהפצצה הגרעינית תחריב את העולם, וגם לציור שדאלי צייר באותה שנה, Leda Atomica, הנראה בצד ימין בתמונה.

שש שעות, 28 טייקים לא מוצלחים שבמהלכם עוזרים זרקו לאוויר חפצים שונים, דליי מים וחתולים זועמים ארכה העבודה. רק בטייק ה-29 הלסמן קיבל את הפריים המושלם. במהלך הצילומים עלו רעיונות שונים: בין השאר הם ניסו להחליף את המים בחלב, קונספט שנדחה לבסוף עקב החשש מהכעס שיתעורר על בזבוז חלב בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.

רעיון נוסף (וזוועתי) שנדחה למרבה המזל, היה לפוצץ חתול. הרעיון ירד מהפרק.

Dali Atomicus – נסיונות שונים ותכנון הפריים

 

וזו התמונה. תמונה מושלמת שאפשר לבהות בה שעות.

Dalí Atomicus (הקליקו להגדלה)

 

הלסמן צילם (כמובן) את השער ב-LIFE בכתבה מ-1959 על צילומי הקפיצות שלו. על השער נבחרה לככב (הפתעה!) מרילין מונרו.

וזה הספר. עדיין ניתן למצוא עותקים שלו באיביי. על כריכתו מופיעים הלסמן ומרילין מונרו.

הלסמן נפטר ב-1979. הוא נחשב עד היום לאחד מגדולי הצלמים במאה העשרים. עבודותיו עדיין מוצגות במוזיאונים בכל העולם. הסמית’סוניאן מחזיק בתערוכת קבע של יצירותיו.

פיליפ הלסמן, פורטרט עצמי.

:לשתף את הפוסט