מאז ומעולם, במשך מאות רבות של שנים, משפחות האצולה והמלוכה של אירופה התחתנו בתוך המשפחה. הנישואים הללו היו נישואי נוחות, מעמד, עושר ובעיקר נישואים של קשרים פוליטים ובריתות מדיניות. לא בטוח שהייתה שם אהבה, אבל היו מחלות רבות שמקורן במאגר גנים מצומצם מאד. המופיליה למשל, הייתה נפוצה מאד בקרב אצולת אירופה, פי כמה וכמה משיעורה באוכלוסיה.
בחודש מאי 1910 נפטר בגיל 68 מלך אנגליה אדוארד השביעי, “הדוד של אירופה”. במשך שנות שלטונו הקצרות הוא כונה “אדוארד משכין השלום”, אבל כל זה עמד להשתנות בקרוב. בקרוב מאד.
שבועיים לאחר מותו התקבצה הנהגת אירופה כולה להלוויה. בראש התהלוכה צעדו שם 12 מלכים וכמעט חמישים נסיכים, קיסרים או שליטים בעלי תואר אצולה. בסוף, כמעט אחרון צעד נשיא ארה”ב לשעבר רוזוולט, שליט דמוקרטי שלא הוד לו ולא הדר, לא תואר אצולה ולא דם כחול. ראו כאן את רשימת האצילים שהייתה שם, זה היה הכנס הגדול ביותר בעידן המודרני של מלכים ואנשי אצולה. זו הייתה גם הפעם האחרונה שרובם יפגשו זה בזה. אלה האנשים שהיו בכרכרות משלהם לפני הכרכרה שבה הייתה גופתו של המלך
אחרי הכרכרה ובה גופתו של המלך צעדו עוד אנשים, פחותים יותר בכבוד. ראו את סדר החשיבות, שימו לב לסדר, זו לא טעות. כן, הכלב היה יותר חשוב מהמלכה.
כמו כן, שימו לב למקומו של נשיא ארה”ב לשעבר שייצג את ארצות הברית: המארגנים זרקו אותו להיות שלישי מהסוף.
מצאתי ברשת תמונה שצולמה ערב הלוויתו. התמונה הזו מציינת את סופו של עידן שנמשך מאות שנים, עידן המלכים.
חמישה חודשים לאחר מכן, מלך פורטוגל הודח במהפיכה ופורטוגל הפכה לרפובליקה. שלוש שנים לאחר מכן ג’ורג’ מלך יוון נרצח. ב-1914 , רציחתו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד האוסטרו-הונגרי הציתה את מלחמת העולם הראשונה. רוב המלכים נאלצו לוותר עת כתרם ולברוח, חלקם אף הוצא להורג. עידן השליטים האבסולוטים המשיך גם לאחר מכן בצורה של רודנים אכזרים (היטלר, סטאלין, מוסוליני, פרנקו ועוד), אבל המלחמה סימנה את קץ המלכות האירופית ששלטה ביבשת שלמה במשך מאות רבות. בעשרות השנים שלאחר מכן המלוכה המשיכה גם לאחר מכן וממשיכה עד היום ברמות שונות של סימבוליות ומסורת, ולא כצורת שילטון יחיד.
אני מביט בתמונה הזו, של תשעה גברים משופמים מלאי חשיבות עצמית, לבושים במדים, מגפיים נוצצים, עשרות עיטורים שהעניקו לעצמם וחרבות מלוטשות, ותוהה אם ידעו שזמנם קצוב, או שמא חשבו ששלטונם יימשך לנצח.
