טופס 630

פוסטים אחרונים
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit eiusmod tempor ncididunt ut labore et dolore magna

50 שנה קדימה, 1000 שנים אחורה במנהרת הזמן

הביטו בתמונה הזו שצולמה בשנות החמישים. היא מתארת סיטואציה מוכרת: שתי נשים בחנות תקליטים. שימו לב ללבוש שלהן שהוא מערבי לחלוטין. האישה השמאלית לובשת חליפה מחוייטת הדוקה ואפנתית ונועלת נעלי עקב תואמות. חלק מהתקליטים המוצגים לראווה בחנות הם כנראה אמריקאים, משום שאפשר לראות עטיפות של תקליטי ג’ז ושל להקות. המוכר מחוייט, לובש חליפה וענוב בעניבה, כפי שהיה נהוג באותה תקופה באירופה. הדלפק כולל עמדות השמעה עם אוזניות, כמו בכל חנות תקליטים המכבדת את עצמה. עשו ניסוי: בחנו היטב את התמונה ונסו לשער היכן היא צולמה. רק אחרי שתחליטו, בידקו למטה מה התשובה הנכונה.

חנות תקליטים, שנות החמישים. גללו למטה כדי לראות היכן היא צולמה

.

.

.

.

.

התמונה צולמה באפגניסטן בשנות החמישים.

מוחמד קיאומי, נשיא אוניברסיטת California State, הוא יליד אפגניסטן. בשנות השבעים הוא יצא ללימודי הנדסת חשמל בארה”ב, ולאחר הפלישה הסובייטית לארצו החליט לא לחזור למולדתו. לאורך השנים הוא פיתוח קריירה אקדמית, הפך לפרופסור מן המניין ובשנים האחרונות לנשיא האוניברסיטה.

לאחרונה, הוא פירסם תמונות נדירות מתוך ספר צילומים ממשלתי משנות החמישים באפגניסטן, והוא מספר שבילדותו בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים הוא זוכר אפגניסטן שונה לחלוטין מהיום: מדינה שבה נשים בחרו בקריירה רפואית כאחיות ורופאות, מדינה שבה נשים וגברים יצאו ביחד לדייטים ובילו בבתי קולנוע, תיאטראות, בטיולים בגנים ציבוריים ובשיטוט מול חלונות ראווה.

הוא מספר על הממשל היעיל והתכליתי שהיה שם לפני חמישים שנה (למרות שמדינה נשלטה על ידי מלך), על הפרוייקטים הלאומיים שבוצעו לרווחת האוכלוסיה, על מערכת החינוך שעודדה נשים ללמוד, ועל קאבול, עיר תוססת ומלאת תקווה. שלושה עשורים של מלחמה קשה ושלטון טאליבן שבמהלכם המדינה שקעה עמוק בתוך תהום ימי הביניים המוסלמי דירדרו את המדינה 1000 שנים אחורה. דור שני של אנשים חי היום באפגניסטן בלי לדעת מה היה שם בעבר, ולאן המדינה הייתה יכולה להגיע אלמלא המלחמות.

הנה מספר תמונות מתוך אותה אפגניסטן של לפני חמישים שנה, לפני שהאיסלאם הקיצוני טרף גם אותה.

החוג לביולוגיה, אוניברסיטת קאבול
אוניברסיטת קאבול, בית הספר לאחיות
הדרכה לאמהות, ב”טיפת חלב” במהדורה האפגנית
מחלקת יולדות
מחלקת יולדות
מעבדת מחקר באימונולוגיה, אוניברסיטת קאבול
שירותי רפואה עד הבית בכפרים שבהם אין אין תשתית רפואית
בדיוק כמו בארה”ב ובמדינות רבות נוספות, גם באפגניסטן הייתה פעילות מגוונת במסגרת של תנועת הצופים
בתי קולנוע הציגו את מיטב הסרטים האמריקאים של שנות החמישים
אמהות וילדים בגן משחקים. היום אסור לנשים לצאת מהבית.
תעשייה מודרנית
מפעלי אנרגיה עצומי מימדים רתמו את הטבע לטובת האדם. שום פרוייקט חדש לא בוצע בארבעים השנים האחרונות.
מפעל הטקסטיל המודרני ביותר באסיה

התמונה הבאה היא בעייתית בעיני. למרות שהכותרת המקורית היא “קאבול נהנית מתחבורה ציבורית ענפה ומודרנית”, יש משהו שמאד מפריע לי. שימו לב לדבר אחד בולט: למרות הצביון המערבי והבגדים המודרנים, גברים ונשים עולים בנפרד לאוטובוס משתי כניסות שונות, מה שמעיד על כך שזרעי הקיצוניות הדתית לא נעלמו לחלוטין גם אז.

תחבורה ציבורית מודרנית בקאבול
חדר הבקרה של רדיו קאבול, שנוסד בשנות השלושים, השמיע מגוון רחב של תוכניות. הכותב מעיד שכילד הקשיב לתוכניות מוסיקה, מדע, מערכונים שונים, אקטואליה ועוד.
אולפן הקלטות, רדיו קאבול
קאבול, עיר מודרנית, שנות השישים
מרכזי קניות וחלונות ראווה שבהם מוצגים בגדים מערביים
ממשלת אפגניסטן בשנות השישים. רוב השרים היו בעלי תואר דוקטור והיו בעלי נסיון נרחב בתחום שעליו הופקדו

לא הכל היה ורוד באפגניסטן גם באותה תקופה. רוב הזמן המדינה לא הייתה דמוקרטית לחלוטין, אלא מונרכיה שנשלטה על ידי מלך, למרות שהממשלה שמינה הייתה ממשלה יעילה. גם במהלכה של אותה תקופה היו גילויים של פנאטיות דתית ושל קומוניזם קיצוני חסר פשרות. מדהים אותי לחשוב איך מדינה שלמה הפכה תוך חמישים שנה לאחת המדינות המפגרות ביותר בעולם, תוך כדי השמדת כל זכר לעברה המפואר. מגיפת האיסלאם הקיצוני שהתפשטה מאז למדינות נוספת אינה יודעת רחם, לא מתפשרת ולא מקבלת שום דבר חדש. הרוסים שפלשו לשם, האמריקאים שנמצאים שם עכשיו, האיסלאם הקיצוני שהצמיח שורשים על מצע הלאומנות וכמו שואב אבק הרסני ורב עוצמה, כל שריד לתרבות מפוארת נעלם בציפרני השלטון החדש, שאינו מותיר על מקומו שום דבר שאינו עולה בקנה אחד עם האיסלאם החשוך. האם זהו עתידן של מדינות נוספות?

ולסיום, הנה תמונה (ממקור אחר) של אותה נקודה באפגניסטאן, ב-1967, והיום:

אותה נקודה באפגניסטאן, ב-1967, והיום (הקליקו להגדלה)
אותה נקודה באפגניסטאן, ב-1967, והיום (הקליקו להגדלה)

כל התמונות בפוסט נלקחו מאותו מקור, מכאן

:לשתף את הפוסט