
קטגוריות

מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי

אלה ומרילין
הסיפור המדהים על איך מרילין מונרו סירבה לשתף פעולה על הגזענות נגד שחורים בשנות החמישים בארה”ב ובזכותה קמה כוכבת הג’ז הגדולה ביותר בהיסטוריה

מוצר זה נוסה על בעלי חיים
חלק ניכר מהפרסומות הישנות רבות שאני מביא כאן לבלוג מדגישות את האבסורד בין מה שהיה פעם נכון ונחשב לבריא, לעומת אותו דבר בדיוק שהיום נחשב למוקצה מחמת מיאוס ולא בריא

מדיניות נועזת ומרחיקת ראות, 1973
המודעה שאביא בפוסט היא כה מדהימה עד שהלכתי לבדוק את אמיתותה במאגר העיתונות העברית, משום שלא האמנתי שהיא אכן התפרסמה. בדקתי והיא אותנטית לגמרי. 18 בספטמבר 1973. ישראל עדיין נחה

הגיבורה האולימפית שלי
שום דבר בחיים לא בא בקלות לווילמה רודולף. לא לידתה הקשה, לא חייה כילדה שחורה ענייה ומשותקת, ולא ההמשך לאחר מכן. היא מעולם לא הרימה ידים, וכח הרצון הנדיר שלה

מבטו של הנדון למוות
תמונה אחת, סיפור קצרצר ולא משמעותי מהמלחמה הנוראה ביותר שידעה האנושות: בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה הגנרל אנטון דוסטלר היה מפקדה של הארמיה ה-75, והיה אחראי על חבל ארץ

תשעה מלכים
מאז ומעולם, במשך מאות רבות של שנים, משפחות האצולה והמלוכה של אירופה התחתנו בתוך המשפחה. הנישואים הללו היו נישואי נוחות, מעמד, עושר ובעיקר נישואים של קשרים פוליטים ובריתות מדיניות. לא

ואם כולם יקפצו מהגג?
פיליפ הלסמן מחזיק בהישג נדיר: הוא צילם 101 שערים עבור המגזין “לייף”, עובדה שמיד מכניסה אותו לפנתיאון כאחד מגדולי הצלמים בארה”ב. הוא צילם אופנה וצילומי רקע לכתבות, אבל תמיד הייתה

לשחזר את ההיסטוריה
הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת חשבתי שהוא ראוי להכלל בבלוג ההיסטוריה שלי עקב הנושא המיוחד שלו.
מלחמת העולם השנייה

ויולט מוריס: ספורטאית, לוחמת פמיניסטית ובוגדת
ויולט מוריס הייתה ספורטאית גדולה, לוחמת פמיניסטית שהקדימה בשני דורות את המאבק לשיוויון זכויות, לסבית שלא הייתה בארון אפילו לשנייה, אבל גם בוגדת במדינתה, וכך זוכרים אותה

סוף המלחמה, הצדדים מתהפכים
בזמן שעבד ביחידת הקולנוע והצילום של הצבא הצרפתי ביוני 1940, נלכד הצלם הצרפתי אנרי קרטייה-ברסון על ידי הגרמנים והפך

איימי ג’ונסון – טייסת שוברת שיאים
איימי ג’ונסון, טייסת חלוצית ונועזת, שברה תקרות זכוכית בעולם התעופה כאשר הפכה לאחת הנשים הראשונות שהובילו משימות הטסה של מטוסים צבאיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. תרומתה המשמעותית לשירות ההובלה האווירי (ATA) סייעה למאמץ המלחמתי הבריטי והוכיחה שנשים מסוגלות לבצע תפקידים שנחשבו עד אז לגבריים בלבד.

היא לא יוצאת לי מהראש
ארבעה חודשים מאז שהייתי בתערוכה שלה בלונדון, ואני עדיין חושב עליה, ובמיוחד על התמונה ההיא באמבטיה , זו עם

מה שהיה, הוא שיהיה – פוסט תמונות חצי אישי
גם השנה נסעתי לנורמנדי להשתתף באירועי יום השנה לפלישה הגדולה של בנות הברית לאירופה במלחמת העולם השנייה (D-Day). הפעם,

מופע דראג במלחמת העולם השנייה
התקפת מטוסים גרמניים על אנגליה במלחמת העולם השנייה באמצע חזרות למופע בידור שבו חיילים התחפשו לנשים הניבה תמונות משעשעות

האיש שהציל את העולם
לפני 41 שנים סטניסלב פטרוב הציל לבדו את העולם. האיש הצנום הזה, שאין כלום בינו ובין המראה הטיפוסי של גיבורי העל מתוך חוברות הקומיקס, החזיק למשך מספר שעות את גורל העולם כולו בידיו, ולא תהיה זו הגזמה לומר שבזכות קור רוחו, בהירות מחשבתו והאומץ שלו, אנחנו עדיין כאן היום.

קת’י לורואה והחובש המתאבל
השנה היא 1966 ומלחמת ויאטנם הייתה בעיצומה. קת’רין (קת’י) לורואה, צרפתיה בת 21 החליטה מה היא רוצה לעשות בחיים, להיות צלמת קרבית, וידעה ששום דבר לא ימנע ממנה להגשים את

טרגדיה בחוף הים
לפעמים, אין צורך בסיפור גדול כדי להעביר מסר. צילום מקרי שנראה חסר חשיבות אם מנתקים אותו מהקונטקסט המקורי שלו יכול להיות צילום רב כח ובעל משמעות עמוקה אם יודעים מה

התמונות ששינו את העולם – האם הנודדת
פלורנס אוונס תומפסון כבר היתה עייפה ורעבה. היא הגיעה מאוקלהומה הרחוקה לקליפורניה שסימלה עבור ארה”ב את השמש, התקוה וההבטחות לעתיד, אלא שבמקרה שלה ההבטחות מעולם לא התממשו: במהלך הנסיעה ברכבה

קפיצה אל החופש
פטר לייבינג וקונרד שומאן נולדו בגרמניה תחילת שנות הארבעים בהפרש של מספר חודשים זה מזה. הם מעולם לא נפגשו, והמסלול שבחרו לעצמם הוביל אותם בכיוונים שונים לגמרי. ברגע אחד בודד חייהם הצטלבו לכדי תמונה אחת שנכנסה להיסטוריה.

קללת התיש של שיקגו, הגורים חסרי המזל והאוהד השנוא בהסטוריה
ההתחלה האוהדים השרופים של שיקגו קאבס , קבוצת הבייסבול הראשונה של שיקגו, טוענים שוויליאם (בילי) סיאניס היה צריך להבין שיש לו מזל מחורבן כבר כשהחליט לפתוח בַּאר. המהגר שנולד בכפר