המודעה שאביא בפוסט היא כה מדהימה עד שהלכתי לבדוק את אמיתותה במאגר העיתונות העברית, משום שלא האמנתי שהיא אכן התפרסמה. בדקתי והיא אותנטית לגמרי.
18 בספטמבר 1973. ישראל עדיין נחה על תהילת מלחמת ששת הימים והתבוסה שצבאות ערב נחלו בה. גאה, בוטחת, שחצנית ושאננה היא היא בנתה את קו בר-לב הלכה לישון מאחוריו בידיעה שאין אויב שיכול לנו.
עונת בחירות עמדה בפתח, והבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתרחש ב-30 לאוקטובר 1973. על מנת למנוע מאבק ירושה בין משה דיין ליגאל אלון, גולדה מאיר חולת הסרטן בת ה-75 הסכימה לעמוד לעוד קדנציה אחת בראש המפלגה ונראה היה שאין דבר שיכול להזיז את המערך מהשלטון . “מסמך גלילי” אותו מסמך שתיאר את מדיניות הממשלה בשטחים וקבע שהממשלה תעודד התיישבות ביהודה שומרון ורפיח אושר ברוב מוחץ בועידת המפלגה (שמונים חברים תמכו בו, לובה אליאב התנגד וקרא להחזיר את השטחים), ומצע המפלגה בנושא ההתנחלויות התבסס על המסמך הזה. ישראל סירבה לכל מו”מ עם מדינות ערב והתייחסה בזילזול לאזהרות בנוגע למלחמה קרבה. אפילו המלך חוסייך שהגיע לתל אביב במסווה והזהיר במפורש את ההנהגה לא קיבל התייחסות רצינית לאזהרותיו.
נראה היה שמלחמת ההתשה שככה. הנושא העיקרי בתעמולת הבחירות של המערך היה השקט בתעלה. תכופות הוצגו תמונות של חיילים משתזפים על גדותיה, ונראה היה שהשקט הגיע לאזור סוף סוף.
המודעה הבאה פורסמה ב-18 בספטמבר 1973 בעיתון מעריב. היא מדהימה בעיני. בפרספקטיבה של ארבעים שנה, נראה היה שכל טעות אפשרית שהיה אפשר לעשות בוצעה כבר אז. כפי שכתבתי, בדקתי בארכיון העיתונות את אמיתותה, בגלל שהתוכן שלה נראה כה אבסורדי עד שבקושי אפשר להאמין היום שזו אכן מודעת בחירות של המערך.
אין צורך להרחיב בתיאור ההתרחשויות בהמשך: שלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים שהיכתה את מדינת ישראל המופתעת והשאננה מכה כואבת. הבחירות נדחו והתקיימו חודשיים לאחר מכן, ביום האחרון של 1973. המערך ירד בכוחו מעט, אבל עדיין עמד על 51 מנדטים. מלא המשבר בעקבות המלחמה חילחל רק 3 שנים לאחר מכן, וב-1977 אירע המהפך המפורסם, והליכוד עלה לראשונה לשלטון.
