

כושים למכירה
(הכותרת פרובוקטיבית בכוונה). המודעה הזו פורסמה בארה”ב לפני שנה, ב-28 באוקטובר 1859. תרגום חופשי: כושים למכירה ביום שלישי בעוד חודש, ב-29 בנובמבר, אמכור במכירה פומבית שמונה עבדים איכותיים לשירות המשפחה,

הבובה של קוקושקה
אלמה מאהלר הייתה כנראה אישה מדהימה. גברים התאהבו בה ברמה שגבלה בשגעון, ונמשכו אליה בהמוניהם. היא הייתה נשואה לשלושה אמנים מהבולטים ביותר בדורם, ובמקביל ניהלה עשרות פרשיות אהבים עם אנשים

קפיצה אל החופש
פטר לייבינג וקונרד שומאן נולדו בגרמניה תחילת שנות הארבעים בהפרש של מספר חודשים זה מזה. הם מעולם לא נפגשו, והמסלול שבחרו לעצמם הוביל אותם בכיוונים שונים לגמרי. ברגע אחד בודד חייהם הצטלבו לכדי תמונה אחת שנכנסה להיסטוריה.

להתחתן ולעשן
תעשיית הטבק רודפת באופן מתמיד אחר לקוחות (קורבנות) נוספים. מאז ומעולם האסטרטגיה הייתה להראות עד כמה עישון הוא אופנתי, בריא, מקרב חברתית ו-Cool באופן כללי. כמו בכל נושא חברתי, גם

הנאצי שהטיס את האמריקאים לירח
ורנר פון בראון היה גאון טכנולוגי ששירת שתי אימפריות בעת מלחמה. “למדע אין צדדים מוסריים. הוא כמו סכין: תן אותה למנתח או לרוצח, כל אחד יעשה בה שימוש שונה” הוא

ברטון וספיק: תעלומת ירי (?) בת 150
ריצ’רד פרנסיס ברטון היה אחד ההרפתקנים הגדולים ביותר של המאה ה-19. בעידן שבו מרבית האנשים עדיין לא חשבו על מסעות בעולם כעל “טיול”, ונדדו בין מדינות רק בעת מלחמות ובשעת

ילד שמן כמו חזיר
דימוי לגוף בריא, ואני לא מגלה כאן שום דבר חדש, תלוי בתקופה ובמקום. בארה”ב של לפני כמאה שנה ילדים שמנמנים, שלא לומר שמנים, היו כנראה סמל לילדים בריאים, ומודעות מאותה

מיחזור מים אפורים, קונספט טרנדי חדש?
גזיר העיתון הזה לקוח מתוך הנחיות שניתנו לאנשים הנצורים בירושלים, ב-1948, בתקופה שבה המים היו מוקצבים במשורה, ובזבוזם היה בלתי אפשרי. אני יודע שהתמונה הזו רצה במייל כבר מספר שנים,

רכילות הורגת
הדה הופר חיה בהוליווד במשך ארבעים שנה. היא הופיעה ביותר ממאה וחמישים סרטים ולא הותירה בהם את חותמה, ולמרות זאת, היא הייתה מלכה. מלכה שזרעה פחד בהוליווד. לואלה פארסונס הופיעה
מלחמת העולם השנייה

“להציל את טוראי נילנד – הסיפור האמיתי מאחורי “להציל את טוראי ריאן
בעיירה קולוויל סו מר (Colleville-sur-Mer) אשר בנורמנדי, צרפת, גרים 174 תושבים. יש בה בתי אבן בני מאות שנים, דרכים

מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם בנושא. גם אם קראתם אותו לפני שנה, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון

איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר

הפוטבול הגרעיני הראשון
ראו נא את התמונה התמימה הזו. רואים שם איש חייכן עומד ליד דלת של מחסן, מחזיק בידו איזה חלק מכני של משהו. האיש הזה הוא הפיזיקאי הרולד אגניו והחלק שהוא מחזיק ביד זו ליבת הפלוטוניום של פצצת האטום “איש שמן” שהוטלה על הירושימה

לקבור את טוראי וולפגנג
בית הקברות בעיירה Mont-de-Huisnes לא ידוע במיוחד בנורמנדי, וכמעט אין שלטים המורים את הדרך אליו. בבית הקברות הזה קבורים

איימי ג’ונסון – טייסת שוברת שיאים
איימי ג’ונסון, טייסת חלוצית ונועזת, שברה תקרות זכוכית בעולם התעופה כאשר הפכה לאחת הנשים הראשונות שהובילו משימות הטסה של מטוסים צבאיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. תרומתה המשמעותית לשירות ההובלה האווירי (ATA) סייעה למאמץ המלחמתי הבריטי והוכיחה שנשים מסוגלות לבצע תפקידים שנחשבו עד אז לגבריים בלבד.

האיש שהפך את פרגוואי למדינת נשים: סיפורו של פרנסיסקו סולאנו לופז
הכירו את פרנסיסקו סולאנו לופז, המנהיג העליון של פרגוואי מ-1862 עד 1870, שלקח את “ללכת בגדול או ללכת הביתה” לשיאים חדשים וקטסטרופליים. התראת ספוילר: הוא עשה את שניהם.

העיר הסודית שמתחת – פוסט תמונות
בדיקה. העולם המערבי היה אחוז חרדה בשנות החמישים. המלחמה הקרה החלה, והפחד מהרוסים ומבני בריתם דחף את המערב להוצאות מטורפות על חימוש נוסף, פיתוח אמצעי לחימה כמו פצצת המימן האימתנית

Smoke gets in your eyes
הנה כרזת פרסומת שאין לי מספיק מילים כדי להביע את התדהמה כשראיתי אותה. ככה מכרו סיגריות לפני כמה עשרות שנים: נשוף לה עשן בפרצוף, והיא תלך אחריך לכל מקום. פרסומת

קללת הגרביים השחורים
שיקגו וויט סוקס (הגרביים הלבנות) של 1917 הייתה אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של מועדון הבייסבול המפואר הזה, שהוקם בתחילת המאה, ב-1901. הם השיגו 100 ניצחונות בעונה, שיא מועדון שעדיין לא

חג הבלונים המרהיב (והטראגי) של קליבלנד 86′
אסון הבלונים של קליבלנד היה אחד האירועים הטרגיים והמפתיעים ביותר בהיסטוריה של אירועי המונים בעיר. מה שהחל כחגיגה עירונית תמימה הפך במהירות לאסון חסר תקדים שהשאיר את העיר כולה בהלם והוביל לשינויים מרחיקי לכת בהנחיות הבטיחות לאירועים המוניים.

בוב ווילובי, 1927-2009, פוסט צילומים ופרידה מצלם אהוב
בוב ווילובי (Bob Willoughby) הוא אחד הצלמים שאני הכי אוהב. הוא תמיד היה בכל המקומות הנכונים, צילם את האנשים הנכונים בתעשיית הבידור, עבר עבור השבועונים הנחשבים ביותר, ונהנה מהחיים הטובים.