בית הקברות בעיירה Mont-de-Huisnes לא ידוע במיוחד בנורמנדי, וכמעט אין שלטים המורים את הדרך אליו. בבית הקברות הזה קבורים 12,000 חיילים גרמנים שנהרגו בקרבות בצרפת בחל מכיבושה בשנת 1940, ועד לכניעת גרמניה בשנת 1945. הוא הוקם בסוף שנות החמישים ונחנך רשמית בשנת 1961. ההחלטה אם לבקר בו או לאו לא הייתה קלה. התלבטתי במשך כל הדרך, ולבסוף החלטתי להכנס.
בניגוד לבית הקברות בקולוויל שהמה באותה שעה מאלפי מבקרים, בבית הקברות הגרמני היו באותו זמן עוד 2 מבקרים חוץ ממני
בית הקברות בנוי על רחבה עגולה שבאמצעה גבעה ובראשה צלב שחור גדול. עשרות אלפי החיילים קבורים בו בכוכים הבנויים בחמש קומות לכל היקפה של הרחבה. התחושה הכללית היתה של מחנק: גם גוש חונק בגרון, וגם השהייה במבואה אפלה ומלאה כוכי קבורה הוסיפה לאווירה הקשה.
מספר דקות לאחר שנכנסנו הגיע השומר (הגרמני) של האתר ודרש במפגיע תרומה כספית המיועדת לשימור ופיתוח בית הקברות. זה היה הסימן להתקפלות מהירה. לשלם עבור תחזוקת בית קברות של הצבא הנאצי? עד כאן!
בנסיעה חזרה שרר שקט ברכב. קשה לעשות את ההפרדה בין חיילים גרמנים שנשלחו להלחם ולכבוש מדינה אחרת, ובין חיילים אחרים באותו צבא שעסקו באותה עת ממש בהשמדה המונית של יהודי אירופה. מבחינתנו, ובוודאי שבנסיבות שבהן ביקרנו שם, ההבחנה כמעט ולא הייתה קיימת.
