היטלר – אימונים בתורת הנאום, או רטוריקה היא עניין של פרקטיקה
אין עוררין על כך שהיטלר היה (לצערנו הרב), אדם כריזמטי ונואם מחשמל שהלהיב את הקהל. כולם זוכרים את הנאומים חוצבי הלהבות ונוטפי הארס והשנאה שלו, שבהם הוא מתלהב, מנופף בידיו ורוקע ברגליו, רגע אחד לוחש ובמשנהו צווח את דברי ההסתה שלו אל הקהל המשולהב שבלע את דבריו בצמא. כל נואם
עדלי סטיבנסון והחור בנעל
עדלי סטיבנסון, למרות ששמו לא אומר הרבה לרובנו, היה אחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בארה”ב במשך עשרות שנים. הוא היה בן למשפחת פוליטיקאים מכובדת (סבו היה סגן נשיא ארה”ב) והוא עצמו היה שגריר ארה”ב באו”ם, מועמד לנשיאות מטעם הדמוקרטים, מושל אילינוי ועוד. אבל הפוסט הזה לא יעסוק (כמעט) בהשגיו הפוליטים, אלא
הניתוח בקוטב הדרומי
ליאוניד רוזוגוב היה רופא, חוקר והרפתקן, וכנראה איש מוצלח באופן כללי. לפני שנים, באחד במאי 1961, הוא נכנס להיסטוריה בגלל אקט נואש שנועד להציל חיים, מעשה יחיד במינו, שקול וקר (תרתי משמע) ואמיץ ברמות שרוב האנשים לא היו מסוגלים לעשות או לדמיין . הפוסט הזה מספר את סיפורו של רוזוגוב
ליאו האריה: פתיח אחד מפורסם לאורך יותר מ-100 שנים
מטרו-גולדווין-מאייר, הידועה יותר בשם MGM, היא אחד האולפנים האייקוניים ביותר בהוליווד. החברה נוסדה לפני שנים באמצעות המיזוג של שלוש חברות סרטים Metro Pictures, Goldwyn Pictures ו-Louis B. Mayer Productions, הפכה במהרה לשם נרדף לתור הזהב של הקולנוע. החברה ידעה לאורך השנים תהפוכות, הצלחות כבירות כמו חלף עם הרוח, אודיסאה בחלל
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם בנושא. גם אם קראתם אותו לפני שנה, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון משום שעדכנתי אותו מעט. בפוסט הראשון תיארתי את המסעות שבורק-וויט ערכה בשנות השלושים ברוסיה ובגרמניה. במסגרת המסעות התכופים שלה לאירופה, היא ערכה עוד מסע אחד שנכנס להסטוריה, במיוחד בגלל תמונה אחת
ארוחת צהריים בשחקים (פוסט תמונות)
צ’ארלס קלייד אבטס (Charles Clyde Ebbets), היה איש ברוך כשרונות. הוא היה דייג, שחקן, טייס ומתאבק, אבל הוא ידוע בעיקר בגלל היותו צלם. למרות שצילם צילומי טבע ונוף, צילומי מלחמה, צילומי אופנה, תחרויות ספורט ועוד, הוא נכנס להיסטוריה בזכות סדרת צילומים שצילם בשנות השלושים. אחד הצילומים שלו הפך לפוסטר שניתן
המירוץ הגדול אחר החסידה
צ’ארלס ואנס מילר היה איש מוכשר מאד. הוא היה סטודנט מצטיין, עורך דין מצליח, איש עסקים שהפך למליונר, ובנוסף הוא היה פילנטרופ נדיב. אבל לא זו הסיבה שבזכותה הוא הפך למפורסם. בשנת 1926 שמו נישא בפי כל בקנדה, מולדתו, בזכות תחרות אבסורדית שהכריז עליה לפני מותו, תחרות שגרמה למדינה שלמה
כרזה לפורים
בשנת 1923 תל אביב הייתה במהלכה של צמיחה מואצת. מדי חודש זרמו מאות אנשים לתל אביב והשתקעו בה בחפשם אחר פרנסה, תנופת בנייה גדולה הייתה בעיצומה (עם פועלי בניין עבריים!), ועשרות בתי קפה נפתחו על שפת ימה של תל אביב. העדלאידע התל אביבית המפורסמת החלה לפעול 12 שנים לפני כן,
בוב ווילובי, 1927-2009, פוסט צילומים ופרידה מצלם אהוב
בוב ווילובי (Bob Willoughby) הוא אחד הצלמים שאני הכי אוהב. הוא תמיד היה בכל המקומות הנכונים, צילם את האנשים הנכונים בתעשיית הבידור, עבר עבור השבועונים הנחשבים ביותר, ונהנה מהחיים הטובים. ולמרות זאת – הצילומים שלו לא היו מעולם צילומי זהר הוליוודים. הקומפוזיציה המוקפדת שלו תמיד החמיאה למצולמיו מבלי להאדיר אותם
דברים שצריך לדעת כשמקבלים אישה לעבודה
בארה”ב של טרום מלחמת העולם השנייה נשים כמעט ולא עבדו מחוץ לבית. הנשים הבודדות שנאלצו לעבוד לפרנסתן היו רווקות, נשים שננטשו על ידי בעליהן ונשים עניות באופן יוצא דופן. אישה נשואה שיצאה לעבודה בחוץ סימלה את חוסר יכולתו של הבעל לפרנס ולתמוך במשפחתו, ובכך – את כשלונו כגבר.
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה
המטוס שהתרסק לתוך גורד השחקים בניו יורק (לא מה שחשבתם)
בבוקר לח בשנת תש”ה (1945) עשה את דרכו מטוס הפצצה מדגם B-25 לשדה התעופה ניוארק, ניו ג’רזי. טייסו, סגן אלוף וויליאם פ. סמית, היה בדרכו למשימת תובלה שגרתית, והוטל עליו לאסוף קצינים בכירים ממסצ’וסטס ולהטיסם לניו ג’רזי. הוא היה מפקד טייסת לשעבר שהיה במשימות הפצצה רבות מעל גרמניה במלחמת העולם
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם בנושא. גם אם קראתם אותו לפני שנה, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון משום שעדכנתי אותו מעט. בפוסט הראשון תיארתי את המסעות שבורק-וויט ערכה בשנות השלושים ברוסיה ובגרמניה. במסגרת המסעות התכופים שלה לאירופה, היא ערכה עוד מסע אחד שנכנס להסטוריה, במיוחד בגלל תמונה אחת
הטוראי שהפך לגנרל בין-לילה
טדי (תיאודור) באכנהיימר לא ידע פחד. החייל האמריקאי-יהודי הסתובב בחופשיות באירופה הכבושה ע”י הנאצים,בעודו נכנס ויוצא משם מחופש לחייל גרמני. מעלליו הפכו אותו לאגדה חיה בקרב הצנחנים באותה תקופה, ועד היום שמו מוזכר בהקשר למבצעים מטורפים וחסרי סיכוי. בדרך מקרה מוזרה, הוא היה החייל היחיד במלחמה שבהיותו בעל דרגת טוראי,
קוסם המלחמה – פוסט אורח
הנער הארי פוטר אינו הקוסם הבריטי הראשון שנלחם בכוחות הרשע בעזרת כשפי היעלמות שונים ומשונים. הוא גם לא הקוסם הראשון ששבה את דמיונו של כל בריטי אשר שמע עליו. אך בעוד שפוטר הצעיר מוכר בעולם כולו ומעלליו נקראים בשקיקה על ידי ילדים ומבוגרים בשמונים שפות, הרי שג’ספר מסקליין (Jasper Maskelyne)