מיקי כהן: גנגסטר יהודי עצבני עם פה גדול
מיקי כהן רצה להיות מפורסם. זה מה שהניע אותו בכל שלב בחיים. הוא לא היה הכי מוכשר, הכי יפה או הכי חכם, אבל זה לא הפריע לו לנסות. בעולם של מאפיונרים המנסים להצניע את פעילותם ככל האפשר, הוא השתדל להתבלט כמיטב יכולתו עד כדי כך שהוא הפך לסלבריטי-גנגסטר, וכוכבי קולנוע
ניסוי בחלון הראווה
רובר דוואנו (Robert Doisneau) הוא אחד הצלמים הצרפתים הידועים ביותר בעולם, בעיקר בזכות תמונה אחת מפורסמת (שלא קשורה לפוסט הזה, אבל אתייחס אליה בסופו). הוא אהב לצלם את פריז, ומאות תמונות שלו פורסמו לאורך 70 שנות פעילותו. עבודתו מאופיינת בסצינות מצחיקות ועצובות, אירוניות ועירוניות, ובעיקר אנושיות. דוואנו כינה את עצמו
כשרוצים לפרסם גודל ויציבות, אין כמו מגדלי התאומים
לפני שנים נפגעו מגדלי התאומים על ידי מתקפת הטרור של אל קעידה. לציון המאורע, אספתי כרזות פרסומת, פוסטרים של סרטים ועוד חומר מהתקופה שלפני המתקפה. רוב הכרזות משתמשות במגדלי התאומים כסמל מאפיין לניו יורק, או כאנלוגיה למשהו יציב במיוחד. קו הנוף של ניו יורק השתנה באחת, ובנוסף לתצלומים ולפוסטרים, גם
חיות עירומות זה חולירע
אלן אייבל אהב ללגלג ארצות הברית המהוגנת. במשך עשרות שנים הוא דאג שוב ושוב לחשוף את האבסורד שבהתנהגות העדרית של התקשורת, ותוך כדי כך הצליח לעשות כותרות בכל העיתונים החשובים בארה”ב שתיארו אותו כסיוט הגדול של התקשורת האמריקאית. פעם הוא המציא מעשה אבסורדי חדש, הקים תנועה המונית כלל אמריקאית שתמכה
70 שנה קדימה, 1000 שנים אחורה במנהרת הזמן
הביטו בתמונה הזו שצולמה בשנות החמישים. היא מתארת סיטואציה מוכרת: שתי נשים בחנות תקליטים. שימו לב ללבוש שלהן שהוא מערבי לחלוטין. האישה השמאלית לובשת חליפה מחוייטת הדוקה ואפנתית ונועלת נעלי עקב תואמות. חלק מהתקליטים המוצגים לראווה בחנות הם כנראה אמריקאים, משום שאפשר לראות עטיפות של תקליטי ג’ז ושל להקות. המוכר
טרגדיה בחוף הים
לפעמים, אין צורך בסיפור גדול כדי להעביר מסר. צילום מקרי שנראה חסר חשיבות אם מנתקים אותו מהקונטקסט המקורי שלו יכול להיות צילום רב כח ובעל משמעות עמוקה אם יודעים מה הסיפור שמאחוריו. כזה בדיוק הוא המצב בהתייחס לתמונה שצולמה ב-1954 על חוף הים. התמונה הזו זכתה בפרס פוליצר, ובמקביל גררה
ג’ימי קרטר והארנב הקטלני
ב-26 במרץ 1979 נחתם על מדשאת הבית הלבן הסכם השלום בין ישראל למצרים. היה זה שיאו של מסע מפרך בן שנתיים שהנשיא קרטר הוביל לפיוס בין שתי המדינות. בחודשים שקדמו לחתימה הוא התרוצץ במזרח התיכון, נפגש עם בגין וסאדאת בישראל ובמצרים, זימן אותם לועידה מסובכת וקשה בקמפ דייויד, ולאחר שנתיים
מה שהיה, הוא שיהיה – פוסט תמונות חצי אישי
גם השנה נסעתי לנורמנדי להשתתף באירועי יום השנה לפלישה הגדולה של בנות הברית לאירופה במלחמת העולם השנייה (D-Day). הפעם, מכיוון שהייתי מעט פחות לחוץ בזמן והיו לרשותי עשרה ימים תמימים לחרוש את האזור, תכננתי מראש לצלם סדרה של מספר תמונות ואתרים שהכרתי מהעבר מתמונות שחור לבן ישנות, ולבדוק כיצד הם
צ’ארלי צ’פלין, לא מי שחשבתם
הדה הופר, הרכילאית הנודעת, עסקה בכתיבת טור הרכילות המפורסם שלה כשלפתע פרצה לחדרה אישה צעירה אדומת שיער נרגשת ומפוחדת קמעה. לפני שהופר הצליחה להשחיל משפט אחד, האישה כבר הספיקה לעדכן אותה ששמה הוא ג’ואן בארי, שהיא בת 22 וחצי, שהיא בהריון, ושהאב הוא צ’ארלי צ’פלין בן ה-54. השנה הייתה 1943,
ויולט מוריס: ספורטאית, לוחמת פמיניסטית ובוגדת
ויולט מוריס הייתה ספורטאית גדולה, לוחמת פמיניסטית שהקדימה בשני דורות את המאבק לשיוויון זכויות, לסבית שלא הייתה בארון אפילו לשנייה, אבל גם בוגדת במדינתה, וכך זוכרים אותה
הטוראי שהפך לגנרל בין-לילה
טדי (תיאודור) באכנהיימר לא ידע פחד. החייל האמריקאי-יהודי הסתובב בחופשיות באירופה הכבושה ע”י הנאצים,בעודו נכנס ויוצא משם מחופש לחייל גרמני. מעלליו הפכו אותו לאגדה חיה בקרב הצנחנים באותה תקופה, ועד היום שמו מוזכר בהקשר למבצעים מטורפים וחסרי סיכוי. בדרך מקרה מוזרה, הוא היה החייל היחיד במלחמה שבהיותו בעל דרגת טוראי,
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה
היא לא יוצאת לי מהראש
ארבעה חודשים מאז שהייתי בתערוכה שלה בלונדון, ואני עדיין חושב עליה, ובמיוחד על התמונה ההיא באמבטיה , זו עם הפנים המהורהרים. לי מילר נולדה לפני מאה ואחת שנים, בשנת 1907. בגיל העשרה שלה כבשה בסערה את אירופה ובמשך 20 שנה הייתה לאישיות ידועה בכל סלון באירופה ובארה”ב, ולאחר מכן נעלמה
המטוס שהתרסק לתוך גורד השחקים בניו יורק (לא מה שחשבתם)
בבוקר לח בשנת תש”ה (1945) עשה את דרכו מטוס הפצצה מדגם B-25 לשדה התעופה ניוארק, ניו ג’רזי. טייסו, סגן אלוף וויליאם פ. סמית, היה בדרכו למשימת תובלה שגרתית, והוטל עליו לאסוף קצינים בכירים ממסצ’וסטס ולהטיסם לניו ג’רזי. הוא היה מפקד טייסת לשעבר שהיה במשימות הפצצה רבות מעל גרמניה במלחמת העולם
הפוטבול הגרעיני הראשון
ראו נא את התמונה התמימה הזו. רואים שם איש חייכן עומד ליד דלת של מחסן, מחזיק בידו איזה חלק מכני של משהו. האיש הזה הוא הפיזיקאי הרולד אגניו והחלק שהוא מחזיק ביד זו ליבת הפלוטוניום של פצצת האטום “איש שמן” שהוטלה על הירושימה