מיקי כהן: גנגסטר יהודי עצבני עם פה גדול
מיקי כהן רצה להיות מפורסם. זה מה שהניע אותו בכל שלב בחיים. הוא לא היה הכי מוכשר, הכי יפה או הכי חכם, אבל זה לא הפריע לו לנסות. בעולם של מאפיונרים המנסים להצניע את פעילותם ככל האפשר, הוא השתדל להתבלט כמיטב יכולתו עד כדי כך שהוא הפך לסלבריטי-גנגסטר, וכוכבי קולנוע
ניסוי בחלון הראווה
רובר דוואנו (Robert Doisneau) הוא אחד הצלמים הצרפתים הידועים ביותר בעולם, בעיקר בזכות תמונה אחת מפורסמת (שלא קשורה לפוסט הזה, אבל אתייחס אליה בסופו). הוא אהב לצלם את פריז, ומאות תמונות שלו פורסמו לאורך 70 שנות פעילותו. עבודתו מאופיינת בסצינות מצחיקות ועצובות, אירוניות ועירוניות, ובעיקר אנושיות. דוואנו כינה את עצמו
כשרוצים לפרסם גודל ויציבות, אין כמו מגדלי התאומים
לפני שנים נפגעו מגדלי התאומים על ידי מתקפת הטרור של אל קעידה. לציון המאורע, אספתי כרזות פרסומת, פוסטרים של סרטים ועוד חומר מהתקופה שלפני המתקפה. רוב הכרזות משתמשות במגדלי התאומים כסמל מאפיין לניו יורק, או כאנלוגיה למשהו יציב במיוחד. קו הנוף של ניו יורק השתנה באחת, ובנוסף לתצלומים ולפוסטרים, גם
חיות עירומות זה חולירע
אלן אייבל אהב ללגלג ארצות הברית המהוגנת. במשך עשרות שנים הוא דאג שוב ושוב לחשוף את האבסורד שבהתנהגות העדרית של התקשורת, ותוך כדי כך הצליח לעשות כותרות בכל העיתונים החשובים בארה”ב שתיארו אותו כסיוט הגדול של התקשורת האמריקאית. פעם הוא המציא מעשה אבסורדי חדש, הקים תנועה המונית כלל אמריקאית שתמכה
70 שנה קדימה, 1000 שנים אחורה במנהרת הזמן
הביטו בתמונה הזו שצולמה בשנות החמישים. היא מתארת סיטואציה מוכרת: שתי נשים בחנות תקליטים. שימו לב ללבוש שלהן שהוא מערבי לחלוטין. האישה השמאלית לובשת חליפה מחוייטת הדוקה ואפנתית ונועלת נעלי עקב תואמות. חלק מהתקליטים המוצגים לראווה בחנות הם כנראה אמריקאים, משום שאפשר לראות עטיפות של תקליטי ג’ז ושל להקות. המוכר
טרגדיה בחוף הים
לפעמים, אין צורך בסיפור גדול כדי להעביר מסר. צילום מקרי שנראה חסר חשיבות אם מנתקים אותו מהקונטקסט המקורי שלו יכול להיות צילום רב כח ובעל משמעות עמוקה אם יודעים מה הסיפור שמאחוריו. כזה בדיוק הוא המצב בהתייחס לתמונה שצולמה ב-1954 על חוף הים. התמונה הזו זכתה בפרס פוליצר, ובמקביל גררה
ג’ימי קרטר והארנב הקטלני
ב-26 במרץ 1979 נחתם על מדשאת הבית הלבן הסכם השלום בין ישראל למצרים. היה זה שיאו של מסע מפרך בן שנתיים שהנשיא קרטר הוביל לפיוס בין שתי המדינות. בחודשים שקדמו לחתימה הוא התרוצץ במזרח התיכון, נפגש עם בגין וסאדאת בישראל ובמצרים, זימן אותם לועידה מסובכת וקשה בקמפ דייויד, ולאחר שנתיים
מה שהיה, הוא שיהיה – פוסט תמונות חצי אישי
גם השנה נסעתי לנורמנדי להשתתף באירועי יום השנה לפלישה הגדולה של בנות הברית לאירופה במלחמת העולם השנייה (D-Day). הפעם, מכיוון שהייתי מעט פחות לחוץ בזמן והיו לרשותי עשרה ימים תמימים לחרוש את האזור, תכננתי מראש לצלם סדרה של מספר תמונות ואתרים שהכרתי מהעבר מתמונות שחור לבן ישנות, ולבדוק כיצד הם
צ’ארלי צ’פלין, לא מי שחשבתם
הדה הופר, הרכילאית הנודעת, עסקה בכתיבת טור הרכילות המפורסם שלה כשלפתע פרצה לחדרה אישה צעירה אדומת שיער נרגשת ומפוחדת קמעה. לפני שהופר הצליחה להשחיל משפט אחד, האישה כבר הספיקה לעדכן אותה ששמה הוא ג’ואן בארי, שהיא בת 22 וחצי, שהיא בהריון, ושהאב הוא צ’ארלי צ’פלין בן ה-54. השנה הייתה 1943,
מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי “ ארנולד ניומן צילם נשיאים, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אבל תמונה אחת שלו נכנסה להיסטוריה. זו התמונה המוצגת בפוסט הזה.
לשחזר את ההיסטוריה
הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת חשבתי שהוא ראוי להכלל בבלוג ההיסטוריה שלי עקב הנושא המיוחד שלו. פעם בשנה-שנתיים אני טס לנורמנדי ביום השנה לפלישת בנות הברית לאירופה ב-1944 ( D-Day). עשרות טקסים נערכים בשישה ביוני, ובכולם
קוסם המלחמה – פוסט אורח
הנער הארי פוטר אינו הקוסם הבריטי הראשון שנלחם בכוחות הרשע בעזרת כשפי היעלמות שונים ומשונים. הוא גם לא הקוסם הראשון ששבה את דמיונו של כל בריטי אשר שמע עליו. אך בעוד שפוטר הצעיר מוכר בעולם כולו ומעלליו נקראים בשקיקה על ידי ילדים ומבוגרים בשמונים שפות, הרי שג’ספר מסקליין (Jasper Maskelyne)
סוף המלחמה, הצדדים מתהפכים
בזמן שעבד ביחידת הקולנוע והצילום של הצבא הצרפתי ביוני 1940, נלכד הצלם הצרפתי אנרי קרטייה-ברסון על ידי הגרמנים והפך לשבוי מלחמה. ב-1943 הצליח ניסיון הבריחה השלישי שלו, ובעזרת ניירות מזויפים הצליח לברוח לצרפת. לאחר תום מלחמת העולם השנייה באירופה, במאי 1945, משרד התעמולה האמריקאי בחר בו לעשות סרט תיעודי על
עריקתו של טוראי סלוביק
לאדוארד סלוביק אף פעם לא היו חיים קלים. הוא נולד בדטרויט בשנת 1920, וכבר בגיל 12 נתפס בנסיון גניבה כשפרץ למפעל, בגיל 15 הוא נשר מבית הספר והפסיק ללמוד. עד גיל 21 הוא כבר ישב פעמיים בכלא על גניבה ופריצה ועוד 5 פעמים קיבל מאסר על תנאי. הוא עמד להיות
לקבור את טוראי וולפגנג
בית הקברות בעיירה Mont-de-Huisnes לא ידוע במיוחד בנורמנדי, וכמעט אין שלטים המורים את הדרך אליו. בבית הקברות הזה קבורים 12,000 חיילים גרמנים שנהרגו בקרבות בצרפת בחל מכיבושה בשנת 1940, ועד לכניעת גרמניה בשנת 1945. הוא הוקם בסוף שנות החמישים ונחנך רשמית בשנת 1961. ההחלטה אם לבקר בו או לאו לא