רובר דוואנו (Robert Doisneau) הוא אחד הצלמים הצרפתים הידועים ביותר בעולם, בעיקר בזכות תמונה אחת מפורסמת (שלא קשורה לפוסט הזה, אבל אתייחס אליה בסופו). הוא אהב לצלם את פריז, ומאות תמונות שלו פורסמו לאורך 70 שנות פעילותו. עבודתו מאופיינת בסצינות מצחיקות ועצובות, אירוניות ועירוניות, ובעיקר אנושיות. דוואנו כינה את עצמו “דייג של תמונות של תרבות פריזאית שצולמו מתוך זרם החיים ברחוב שם משהו תמיד קורה ואין לסרט במאי היכול לארגן את הבלתי צפוי שאתה מוצא” הוא אחד הצלמים האהובים ביותר בצרפת (ואחד משני החביבים עלי ביותר מהמדינה הזו), ובשנות השמונים הוא אף קיבל תואר אצולה צרפתי – אות לגיון הכבוד.
ב-1948 דוואנו קיבל משימת צילום בפריז מהמגזין LIFE, ולצורך כך הוא החליט להתחכם:
גלריה לאמנות בשם Romi ברובע החמישי נבחרה למשימה, ובחלון הראווה שלה דוואנו הקים סט של כמה תמונות שמוקמו בקפדנות: בחלקו העיקרי (האמצעי) של החלון מוקמה תמונת שמן רגילה, ואילו על הקיר הצדדי של חלון הראווה הוא תלה ציור עירום (ציור, לא צילום!) – מעשה נועז יחסית לאותן השנים. המצלמה שלו מוקמה והוסתרה במרכז החלון על כיסא עמוס פריטי אמנות, כך שלא היה ניתן להבחין בה.
עתה, כל שנותר היה לצלם מדי פעם את עוברי האורח שנעצו עיניים בציור העירום. הוא צילם סט שלם, אבל תמונה אחת במיוחד התפרסמה מתוך הסט. שמה של התמונה הזו הוא Un Regard Oblique, כלומר “מבט מלוכסן” בצרפתית:
לא קשה להבחין באישה השקועה בציור הניצב מולה, ספק בוחנת, ספק דנה עליו עם בן זוגה, והוא לעומתה – מלוא תשומת הלב שלו נתונה לציור הצדדי. גם שאר התמונות מראות אנשים בשלבים שונים של פליאה למראה הציור בחלון. חלקם פוערים את פיהם בתדהמה, חלקם עושים עצמם מתעלמים ממנו אך בוחנים אותו מהצד, וחלקם (גברים כמובן) פשוט מסתכלים עליו בהנאה.
הנה שאר התמונות מאותו סט. חלקן באיכות נמוכה לצערי.
[
כשחושבים על הסיטואציה, לא ברור מדוע התמונה הייתה כה מרגשת. מאות שנים לפני כן ציירים מפורסמים ציירו עירום, והתמונות הללו הוצגו בארמונות החשובים באירופה. שלושים שנה לפני שהתמונה הזו צולמה, בתחילת המאה העשרים, פריז הייתה למרכז האמנותי החשוב ביותר בעולם ואלפי ציירים וצלמים חיו שם, צילמו וציירו עירום, ואם היה משהו שלא היה קיים בתקופה הזו, הרי שזו בושה או פוריטניות, בוודאי שבקרב האמנים הפריזאים. לא ברור לי מה החידוש הגדול שבתמונה הזו, ומדוע היא משכה תשומת לב. אשמח לשמוע תיאוריות או הסברים בנוגע לכך.
ולסיום, כפי שהבטחתי, הנה התמונה המפורסמת ביותר של רובר דוואנו. שמה של התמונה הוא “הנשיקה באוטל דה וויל”,(משכן בית העיריה של פריז). היא צולמה ב-1950, ואין סיכוי שאתם לא מכירים את התמונה הזו, ולא נתקלתם בה בחנות פוסטרים כלשהי. אגב, האנשים בתמונה הם דוגמנים שנשכרו לצורך הצילום, והנשיקה עצמה כמובן אינה ספונטנית:
הנשיקה באוטל דה וויל, צילומו המפורסם ביותר של רובר דוואנו
