הדה הופר, הרכילאית הנודעת, עסקה בכתיבת טור הרכילות המפורסם שלה כשלפתע פרצה לחדרה אישה צעירה אדומת שיער נרגשת ומפוחדת קמעה. לפני שהופר הצליחה להשחיל משפט אחד, האישה כבר הספיקה לעדכן אותה ששמה הוא ג’ואן בארי, שהיא בת 22 וחצי, שהיא בהריון, ושהאב הוא צ’ארלי צ’פלין בן ה-54. השנה הייתה 1943, ועבור הדה הופר הפרשייה הייתה בדיוק החומר שהיא חלמה עליו. באותה תקופה אנשים עדיין התרגשו מנישואין וגירושים תכופים של כוכבי הוליווד, ולידה מחוץ לנישואים ועוד של ילד של שחקן מפורסם, הייתה אירוע שהיה שווה כתבות רבות בעיתונות הצהובה של אותם ימים.
במקרה של צ’פלין, היה זה רק קצה קצהו של קרחון עמוס בשמועות ועובדות שאפפו אותו, שמועות אודות המשיכה העזה שלו לנשים צעירות, ובלא מעט מקרים – לקטינות. הוא היה אחד השחקנים הנודעים ביותר בעולם, מיליונר בעל שם, ובזכות כך הוא מעולם לא הואשם במעשים שבמצב נורמלי אנשים אחרים היו נשפטים עליהם באשמת אונס ונכנסים בגללם לכלא.
כל הסיפור החל הרבה שנים קודם לכן. קשה לדעת על עלילותיו בשנים המוקדמות, טרם הפיכתו למפורסם, אבל ב-1918, בהיותו בן 28 כשמאחוריו רקורד של מספר סרטים שכבר הפכו אותו לכוכב, הוא פגש באולפנים את ילדת הפלא שכיכבה מגיל 10 בסרטים, מילדרד האריס בת החמש עשרה וחצי. העובדה שהיה מדובר בקטינה והפרש הגיל הגדול ביניהם לא הפריעו לו, והוא פצח ברומן עימה, רומן שהוביל לחתונה תוך פחות משנה. מילדרד האריס הייתה בת 17 ושלושה ימים, צ’פלין בן 29, ואף אחד לא אמר שום דבר.
עשרה חודשים לאחר החתונה, נולד להם תינוק ששרד 3 ימים בלבד, ומת. זה היה גם אקורד הסיום בנישואים שלהם, וצ’פלין שנשמע יותר מפעם אחת אומר שהוא לא מרוצה מהעובדה שרעייתו עובדת, ביקש לסיים את הנישואים.
מספר חודשים לאחר מכן, במהלך העבודה על הסרט The Kid, צ’פלין החל לשים לב לאחת הילדות-כוכבות בסרט, ליטה גריי בת ה-12. היא כל כך מצאה חן בעיניו, עד כדי כך שהוא שכר צייר לצייר את הדיוקן שלה. אמא של ליטה גריי, להוטה לשדך את ביתה (הילדה!) לצ’פלין דחפה אותה כמיטב יכולתה לסביבתו הקרובה.
לא ברור בדיוק מה הלך שם, אבל העובדות מדברות בעד עצמן: ארבע שנים לאחר מכן, בגיל חמש עשרה וחצי, היא מצאה את עצמה בהריון מצ’פלין ומכיוון שהייתה קטינה הייתה זו עבירה פלילית. צ’פלין היה בן 35, לליטה גריי עדיין לא מלאו 16, ושוב – שום מילה לא דלפה החוצה. על מנת להשתיק את הפרשה צ’ארלי צ’פלין וליטה גריי נסעו בחשאי למקסיקו, התחתנו שם בסוד, והיא נשארה שם למשך זמן מה עד לאחר הלידה. בגיל 18 היא כבר הייתה אמא לשני בנים, ודבר הנישואין כבר פורסם בהרחבה בכלי התקשורת.
צ’ארלי צ’פלין, נאמן להתנהגותו, ניהל עשרות רומנים בתקופה שבה היה נשוי. ליטה גריי, שכבר לא יכלה להעלים עין מבגידותיו המרובות ביקשה להתגרש, ועורך דינה דרש חלק גדול מרכושו של צ’פלין ודמי מזונות גבוהים במיוחד עבור שני בניו. זה היה האות למלחמה מכוערת בין בני הזוג, מלחמה שנוהלה באמצעי התקשורת. גריי סיפרה שהחלה לקיים עימו יחסים כבר כילדה, ושתיאבונו המיני ודרישותיו הביזאריות היו נדירים ומופרעים. החומרים שהיו יותר מדי לוהטים מכדי שהתקשורת הממוסדת תפרסם אותן הודפסו והועברו מיד ליד בהוליווד. זה היה חומר לוהט, ואף אחד לא רצה להפסיד את התיאורים. לבסוף, מקץ שנה של מלחמות מרות, גריי קיבלה 600,000$ עבורה ועוד 100,000$ עבור כל אחד מילדיהם, סכום עתק באותה תקופה. הסכם הגירושין הזה היה הגבוה ביותר בהסטוריה של ארה”ב באותו זמן.
ב-1932 צ’פלין בן ה-43 פגש בפאולין לוי בת ה-22. הוא התאהב בה מיד, ורומן סוער פרח ביניהם. ארבע שנים ארך הרומן, ולאחר מסע למזרח ביאכטה שהוא רכש עבורה הם חזרו וסיפרו למקורביהם שנישאו, אך טפסי הנישואין מעולם לא הוצגו. פאולין לוי שינתה את שמה לפולט גודארד, ובשנים הקרובות היא כיכבה במספר סרטים של צ’פלין. הסרט הראשון שבו היא קיבלה תפקיד ראשי מיד לאחר נישואיהם, “זמנים מודרנים”, הפך אותה לכוכבת גדולה, וארבע שנים לאחר מכן היא שיחקה בסרט גדול נוסף של צ’פלין, “הדיקטטור הגדול”.
הקריירה של גודארד עלתה כפורחת והיא אף הייתה אחת משתי המועמדות הסופיות לתפקיד סקארלט או’הארה ב”חלף עם הרוח” (תפקיד שלא זכתה בו לבסוף), אך בד בבד עם הצלחתה, גם הנישואים הללו הגיעו לסופם. ארבע שנים לאחר שנישאו, צ’פלין וגודארד נפרדו בהסכמה ובשקט.
צ’פלין לא חיכה זמן רב, מספר חודשים לאחר מכן הוא פגש באונה או’ניל בת ה-17, בתו של המחזאי יוג’ין או’ניל. העובדה שהיה לה בן זוג (ג’יי די סאלינג’ר שכתב את “התפסן בשדה השיפון”), והעובדה שהוא היה בן 54 ומבוגר ממנה ב-37 שנים לא הפריעה לו לפתות אותה, להציע לה תפקיד בסרט, וכמובן – לפצוח עימה ברומן. כשהחליטו להתחתן (בהיותה עדיין קטינה בת פחות מ-18), אביה הזועם סירב לחתום על הבקשה לאשר את הנישואין, והם נאלצו לחכות מספר חודשים נוספים עד ליום הולדתה ה-18. גם לאחר החתונה יוג’ין אוניל לא סלח להם, וניתק לצמיתות את קשריו עם בתו. למרבה הפלא, הנישואים הללו הם הנישואים האחרונים (היחידים מן הסתם) שהצליחו לצ’ארלי צ’פלין. הזוג היה נשוי 34 שנים עד למותו של צ’פלין בשנת 1977, ובמהלכם נולדו לזוג 8 ילדים.
ואיך הסיפור מתחילת הפוסט מתחבר לכל זה? כך: ג’ואן בארי הייתה אחת ממאהבותיו האינסופיות של צ’פלין, והוא החזיק לה דירה בניו יורק, ומימן את כל הוצאותיה לרבות לימודי משחק. כשבדיקות דם הוכיחו שלא יתכן שהוא אבי ילדה, היא איימה עליו והגישה נגדו תלונה על סרסרות (משום ששילם על שירותיה), עבירה פדרלית שעונש מאסר כבד בצידו, צ’פלין נכנע ושילם לה מזונות גבוהים גם עבור ילד שלא הוא היה אביו.
הדה הופר, ששנאה את צ’פלין שנאת מוות ניצלה את הסיפור כדי להמשיך להתנגח בו, ולהאשים אותו באנטי פטריוטיות באזני חבריה הפוליטיקאים. בתחילת שנות החמישים, בעת שצייד הקומוניסטים בהנהגת הסנטור מק’קארתי הוכתר כספורט הרשמי של ארה”ב, צ’פלין גורש מארה”ב (הוא מעולם לא היה אזרח אמריקאי), ועבר לחיות בשוייץ. ההאשמות בקומוניזם בצירוף הלחישות על נטיותיו הפדופיליות הפכו אותו לאויב הדרך האמריקאית, והוא הפך למוקצה. במשך 20 שנה ארה”ב אף מנעה ממלכת בריטניה להעניק לו תואר אבירות, עד שזה הוענק לו לבסוף בגיל 86.
על הפרשייה של הדה הופר ששלטה בהוליווד הרחבתי לפני שנה בפוסט שהוקדש לה
קראתי על צ’פלין הפדופיל למחצה לפני כ-25 שנה, ומאז לא יכולתי שלא לחשוב על כך בכל פעם שראיתי סרט שלו. הוא היה שחקן מדהים, במאי גאוני, קומיקאי פורץ דרך, ו(כנראה) גם פדופיל למרבה הצער.
