טופס 630

פוסטים אחרונים
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur adipiscing elit eiusmod tempor ncididunt ut labore et dolore magna

מהלומת הרפאים

לוח השעם התלוי מעל לשולחן העבודה שלי משובץ בפתקים צבעוניים המכילים מספרי טלפון שאת רובם כבר אין סיבה לשמור, משימות שחלקן בוצעו וחלקן האחר כבר לא צריך להתבצע, ובעוד כהנה וכהנה פריטים חסרי משמעות. שתי תמונות מעטרות אותו ומושכות תשומת לב. האחת – צפויה ומתבקשת: תמונה צבעונית של משפחתי האהובה.

הצילום השני – אנטי תזה לתמונה הראשונה, ולמרות זאת, הוא הצילום שאני הכי אוהב בעולם. אגיע אליו מאוחר יותר.

אף אחד לא ממש יודע מתי סוני ליסטון נולד. סברה אחת טוענת שהתאריך הנכון היה בינואר 1928, וטענה אחרת קבעה את התאריך למאי 1932. הוא היה הילד ה-12 מתוך 13 ילדים שנולדו לטובי ליסטון ואשתו השנייה,הלן. טובי, חקלאי אריס עני מארקנסו, היה אביהם של עוד 12 ילדים מנישואיו הראשונים, מה שהפך את סוני לאחד מתוך 25 ילדים בשבט ליסטון המורחב. אורח חייהם היה זהה לחלוטין לזה של אבותיהם העבדים שמאה שנים קודם לכן עבדו בשדות הכותנה בדרום עבור אדוניהם, ואילו עתה עבדו כולם כולל הילדים תמורת שכר זעום באותם שדות ממש. מכיוון שכל יד עובדת תרמה לכלכלת המשפחה, בית הספר היה מקום מותרות שאפשר היה לוותר עליו, וסוני מעולם לא למד קרוא וכתוב. כמו שאר אחיו ואחיותיו, הוא עבד בפרך וספג אלימות והתעמרות על בסיס יומי מאביו האלים והאלכוהוליסט. “מעולם לא קיבלתי דבר מאבי, מלבד מכות”, צוטט פעם ליסטון בהתייחסו לשנות ילדותו.

לאחר מות אביו בהגיעו לגיל 14, סוני שם את פעמיו לסנט לואיס, מיזורי, למשפחת דודו. נער הכפר העני שוטט ברחובות ושאל את העוברים והשבים אם הם מכירים את משפחת אימו, אך כמובן שבעיר הגדולה אף אחד לא הכירם. שני שוטרים מצאו אותו תשוש בערבו של יום, ועזרו לו למצוא את קרובי משפחתו. הפגישה הזו עם השוטרים הייתה הפגישה הידידותית האחרונה שהייתה צפויה לו עם עם אנשי החוק בעתיד.

ליסטון, נער צעיר חסון וחזק, עם מוטת ידיים נדירה בגודלה, השתלב בקלילות בכנופיות הנוער המקומיות. הוא החל בקריירה מפוקפקת כפושע זעיר, וכל שהזמן נקף, חומרת העבירות שלו גברה. לבסוף הוא נתפס ב-1949, וחודש לאחר מכן הורשע בבית המשפט בשתי עבירות שוד ושתי עבירות תקיפה, ונדון למאסר. הוא עדיין לא היה מודע לכך, אך הוא עמד לפגוש באיש שישנה את מזלו ואת חייו.

האב אדוארד שאלטמן, כומר הכלא ומנהל האימון הגופני שלו הבחין תוך מספר ימים בצעיר המגודל שהגיע לכלא. הוא שכנע את ליסטון הזועם לנסות לתעל את הזעם שלו לזירת האגרוף, והחל לאמן אותו. לימים, אמר כומר אחר ששירת באותו בית כלא בראיון לספורטס אילוסטרייטד שליסטון היה “הדוגמא המושלמת ביותר לגבריות מתפרצת שאי פעם ראיתי בחיי. עם הזרועות החסונות והכתפיים האיתנות שלו, לא היו לו מתחרים בכלא, והוא הפיל את כל יריביו לרצפה תוך שניות. כפות ידיו היו כה גדולות שבכל פעם שהיה עליו לחבוש כפפות, הוא נאלץ להתאמץ על מנת לדחוק אותן לתוך כפפות האגרוף הגדולות ביותר שנמצאו בכלא”.

.

חוות דעתו החיובית של הכומר עזרה לו לקבל שיחרור על תנאי לאחר שנתיים, וליסטון פצח מיד בקריירת אגרוף. חצי שנה לאחר מכן הוא כבר היה אלוף ארה”ב לחובבים לאחר שניצח בדרך גם את האלוף האולימפי, וכחלוף שנה מתאירך שיחרורו, הוא כבר היה אלוף העולם לחובבים.

הכסף הגדול, התהילה, הזוהר וההכרה הבינלאומית היו (ונמצאים עד היום) באיגרוף המקצועני, וליסטון כמובן סימן את המטרה הבאה שלו. בקרב הראשון שלו כמקצוען הוא ניצח בנוק-אאוט את יריבו תוך 33 שניות. בשנים הבאות הוא ניצח 34 מתוך 35 קרבות. גם בקרב היחיד שבו הפסיד, ליסטון הראה את נחישותו וכוחו האימתני: בסיבוב הרביעי יריבו תפס אותו לא מרוכז, ובמהלומה אדירה שבר את לסתו. ליסטון המשיך להלחם עם לסת שבורה במשך עוד שלושה וחצי סיבובים, אך הפסיד בנקודות בקרב הזה. לימים אמר שהטעות היחידה שלו בקרב הייתה שהוא לא התנפל על יריבו מיד בתחילתו וחיסל אותו כמו את שאר יריביו, משום שרצה לתת לקהל זמן להנות מהקרב, והזלזול שלו עלה לו בלסת שבורה והשבתה לחצי שנה. בקרב החוזר ביניהם, שנתיים לאחר מכן, ליסטון השתעשע בו והפיל אותו שש פעמים לרצפה, עד שהחליט לשים לכך סוף, ובסיבוב השביעי הלם בו והשכיב אותו סופית.

.

למרות השגיו ומעמדו בזירה, ליסטון המשיך לאורך כל השנים הללו להסתבך עם החוק: הסתבכויות עם מהמרים, קטטות תכופות, שיכרות ואף תקיפת שוטר הביאו אותו בשנים הללו לארבעה עשר מעצרים, ובכללם מעצר אחד ארבעה ימים לאחר חתונתו. בשנים 53-55 הוא לחם רק פעם אחת בזירה, ובשאר הזמן הוא בילה בכלא או בהתחמקות ממנו. משהו לא דפק בכל המנגנון שהניע את האיש הכל כך מוכשר הזה.

sonny
סוני ליסטון באחד המאסרים שלו

מנהליו הותיקים, אותם אלה שגילו אותו, נדחקו הצידה וליסטון חתם חוזה ארוך טווח עם ג’וזף “פפ” בארון, מנהל קש שמאחוריו עמדה המאפיה של פילדלפיה. עתה, הם שלטו בחייו וייצבו אותם. הוא חזר להלחם ולהביס את יריביו ולנוכח השגיו, היה ברור לכולם שהגיע זמנו להלחם על הכתר העולמי, אך לא איש כליסטון יקבל בקלות סיכוי.

פלויד פטרסון, אלוף העולם באותה תקופה ומנהלו האגדי קאס ד’אמטו (האיש שיגלה את טייסון עשרים וחמש שנים מאוחר יותר) לא הסכימו להלחם נגד איש שכתם של אלימות ופשע דבק בו. פרשן הספורט של ההארלד טריביון כתב במאמר המערכת שלו “האם פושע אלים צריך להיות אלוף העולם?”.

.

ליסטון על שער הספורטס אילסטרייטד, לפני הקרב מול פטרסון

מנהיגי תנועות לשוויון השחורים דאגו לתדמית שליסטון ייצג בניגוד לפטרסון הנקי והרהוט וניסו לטרפד את קיום הקרב ביניהם. לימים, פטרסון סיפר שאפילו הנשיא קנדי התקשר אליו וסיפר לו שהוא תומך בו מול ליסטון. זה לא עזר להם: ליסטון המשיך לחסל יריב אחר יריב, והקרב על אליפות העולם נקבע לספטמבר 62. שתי דקות ושש שניות נדרשו לליסטון להשכיב את פטרסון לבלי קום. ולמרות זאת – גם כשחזר הביתה כאלוף העולם לא ציפתה לו קבלת פנים זוהרת. ביורדו מן המטוס כאלוף העולם ציפו לו שני עיתונאים, צלם ואף לא אוהד אחד. סימני הכעס והפגיעה ניכרו היטב על פניו באותו יום. הוא היה לא אהוד והמשיך להיות כזה.

חודש לאחר מכן הוא נעצר שוב, והפעם על נהיגה בעת שכרות. הוא היה עשיר, מצליח ונאה, התגורר באחוזה בת 21 חדרים בשיקאגו, אך לא היה איש בעולם אשר חיבב אותו. קרב חוזר עם פטרסון, שנה לאחר הקרב המקורי, הסתיים באותה תוצאה, ופטרסון מצא את עצמו מובס בנוק אאוט לאחר פחות משתיים וחצי דקות, אלא שהפעם סיום הקרב היה שונה: אל הזירה ההומה בלאס וגאס התפרץ מתאגרף צעיר, קסיוס קליי בן ה-21 הזועם והמוכשר, ובהמריאו על גלי קריאות הבוז שהקהל שרק לליסטון, קרא לליסטון להלחם בו באמרו “אני הגדול מכולם”. מספר חודשים לאחר מכן הם נפגשו באקראי בקזינו בווגאס, וקליי (מוחמד עלי הצעיר) המשיך להתגרות בו. ליסטון, חמום מוח ורוגז שלף אקדח וירה שתי יריות לעברו של קליי באמצע הקזינו ההומה. לימים, סיפר מנהלו שליסטון התכונן לרגע הזה מראש, ובשמעו שקסיוס קליי בעיר הוא טען את אקדחו בכדורי סרק בהתכוננו לפגישה הצפויה.

קליי נגד ליסטון

הקרב על אליפות העולם נקבע לראשית 1964, אך הסתיים בצורה לא אופיינית. באמצע הסיבוב השביעי ליסטון סירב להמשיך להלחם, באומרו שהוא לא מרגיש את הזרוע. קליי ניצח ניצחון טכני וליסטון, שהקהל כולו היה בטוח שהוא מתחמק מתבוסה נבדק בבית חולים שם הסתבר שאכן הוא שבר את הכתף.

.

כרזת הקרב הראשון בין ליסטון לקליי

הקרב החוזר היה אמור להפגיש אותם באמצע 65′, ובשנה וחצי שבין שני הקרבות ליסטון, כהרגלו, נעצר פעמיים. פעם אחת על נהיגה בשכרות, ופעם על תקיפת שוטר. גם הפעם הוא נחלץ ממאסר.

אין חובב אגרוף שלא מכיר את הקרב המפורסם בין קליי (מוחמד עלי) לליסטון במאי 1965.

למרות נצחונו הטכני בקרב הראשון, קליי היה האנדרדוג בקרב, וסיכויי ההימורים נטו לטובתו של ליסטון.

פחות משתי דקות בתוך הסיבוב הראשון, קליי שלח אגרוף חלש שנראה היה שלא פגע בראשו של ליסטון. ליסטון נפל על הקרשים וסירב לקום. ג’ו וולקוט, שופט הזירה ובעצמו אלוף עולם באגרוף לשעבר עמד המום בעת שקליי סירב להתרחק מליסטון, בעודו עומד מעליו וצועק לו לקום ולהמשיך להלחם. ליסטון הפגין כשרון משחק מחורבן במיוחד בשכבו נאנק על הרצפה. היה ברור לכולם שהקרב נמכר מראש, אבל אופן הביצוע והבוטות של המהלך היו כה שקופים, עד כדי כך שאי אפשר היה לטעות בכך.

האגרוף המזוייף שליסטון ספג מקסיוס קליי כונה בשם “The phantom Punch“, מהלומת הרפאים, והתעלומה האם המכה אכן פגעה בליסטון, ואם כן – האם היא אכן גרמה נזק, מככבת עד היום בויכוחים בכל דיון הסטורי. תיאוריות קונספירציה לעשרות מככבות ברשת בנוגע למכה הזו, החל ממשחק מכור של המאפיה שהחליטה להחליף את ליסטון העייף בקליי הרענן והצעיר, וכלה באיומים על חייו שליסטון קיבל מהתנועה הגזענית “אומת האיסלאם” (Nation of Islam) שתמכה בקליי הצעיר ועמדה מאחוריו.

קליי ניצח כמובן, שמר על תוארו כאלוף העולם, והפך למוחמד עלי, אולי גדול המתאגרפים בהסטוריה. וליסטון? ליסטון החל במה שהיה הירידה התלולה שלו מן התהילה.

זו התמונה שאני הכי אוהב בעולם: עלי הצעיר והזועם מעל ליסטון המובס, עומד מעליו, קורא לו לקום ולהלחם, בעוד ליסטון שוכב על הקרקע, ידיו ספק תומכות בגופו ספק אומרות כניעה.

.

.

אחרית דבר

סוני ליסטון המשיך להלחם מספר שנים נוספות, בעיקר באירופה. הוא ניצח את רוב הקרבות שלו, אך מעולם לא חזר להלחם על תואר אלוף העולם. ביוני 1971 בעת שרעייתו חזרה מטיול, היא מצאה אותו שרוע ללא רוח חיים על הכורסא בביתם בלאס וגאס. דו”ח הנתיחה הרשמי ציין התקף לב כסיבת המוות, למרות שבגופו ננצאה כמות לא מבוטלת של הרואין. הוא היה בן ארבעים ושתיים במותו, או שלושים ושמונה לפי הגרסה הרשמית, ומכיוון שלא ברור מתי הוא נולד גם גילו בעת המוות נשאר לא ברור. על קברו בלאס וגאס רשומות שתי מילים בלבד מלבד שמו ותאריך מותו: “A MAN” – גבר. לימים, נערכו בדיקות נוספות שבהן המכה שכביכול הפילה את ליסטון נבדקה בהילוך איטי, פריים פריים, וגם שם התוצאות שנויות במחלוקת והדעות היו חלוקות. חלק מן הבודקים טוענים שניתן לראות מכה עצומה המהממת את ליסטון שמתמוטט מיד, וחלק מן הצופים טוענים שהכל היה מזוייף. לא חושב שאי פעם נוכל לדעת מה האמת.

.

קברו של סוני ליסטון

 

למעוניינים, זה הקרב במלואו

httpv://www.youtube.com/watch?v=6zAVMC1V3rI

:לשתף את הפוסט