מבטו של הנדון למוות
תמונה אחת, סיפור קצרצר ולא משמעותי מהמלחמה הנוראה ביותר שידעה האנושות: בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה הגנרל אנטון דוסטלר היה מפקדה של הארמיה ה-75, והיה אחראי על חבל ארץ נרחב באיטליה. ב- 22 במרץ 1944 נחתה על חוף לה-ספציה שבאיטליה חוליית אנשי קומנדו אמריקאים. מטרתם הייתה לפוצץ מנהרה ופסי
תשעה מלכים
מאז ומעולם, במשך מאות רבות של שנים, משפחות האצולה והמלוכה של אירופה התחתנו בתוך המשפחה. הנישואים הללו היו נישואי נוחות, מעמד, עושר ובעיקר נישואים של קשרים פוליטים ובריתות מדיניות. לא בטוח שהייתה שם אהבה, אבל היו מחלות רבות שמקורן במאגר גנים מצומצם מאד. המופיליה למשל, הייתה נפוצה מאד בקרב אצולת
ואם כולם יקפצו מהגג?
פיליפ הלסמן מחזיק בהישג נדיר: הוא צילם 101 שערים עבור המגזין “לייף”, עובדה שמיד מכניסה אותו לפנתיאון כאחד מגדולי הצלמים בארה”ב. הוא צילם אופנה וצילומי רקע לכתבות, אבל תמיד הייתה לו אובססיה: הוא אהב לצלם אנשים קופצים. “כשאתה מבקש ממישהו לקפוץ, הוא מרוכז כולו בקפיצה, וכך נושרות ממנו המסכות והאני
לשחזר את ההיסטוריה
הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת חשבתי שהוא ראוי להכלל בבלוג ההיסטוריה שלי עקב הנושא המיוחד שלו. פעם בשנה-שנתיים אני טס לנורמנדי ביום השנה לפלישת בנות הברית לאירופה ב-1944 ( D-Day). עשרות טקסים נערכים בשישה ביוני, ובכולם
הממשל מעוניין למנוע את הספסרות בשכר הדירה.
ב-1940, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הועלתה הצעת חוק למניעת ספסרות והעלאה בלתי מבוקרת של מכירי השכירות, על מנת למנוע מצב שבו עיקר התקציב של התושבים יופנה לדיור. הממשל הוא כמובן הממשל הבריטי ששלט כאן. היום אין כבר אף אחד שבאמת דואג לאינטרסים של מעמד הביניים ההולך ונהיה עני מיום
קוסם המלחמה – פוסט אורח
הנער הארי פוטר אינו הקוסם הבריטי הראשון שנלחם בכוחות הרשע בעזרת כשפי היעלמות שונים ומשונים. הוא גם לא הקוסם הראשון ששבה את דמיונו של כל בריטי אשר שמע עליו. אך בעוד שפוטר הצעיר מוכר בעולם כולו ומעלליו נקראים בשקיקה על ידי ילדים ומבוגרים בשמונים שפות, הרי שג’ספר מסקליין (Jasper Maskelyne)
קדאפי. איש השנה שלנו.
לפני שבועיים, בעת שהייתי בבית אריאלה וחיטטתי בארכיון העיתונות שלהם, נתקלתי בגליון סיכום השנה של “העולם הזה” מ-1972. ברשימת אנשי השנה של השבועון הופיע מועמר קדאפי, שליט לוב. ההסבר על בחירתו לאיש השנה מאלף וכאילו לא חלפו כבר 39 שנים מאז. הצרות אותן צרות, ההיסוסים אותם היסוסים, התירוצים לא השתנו
מחנות ריכוז, לא מה שחשבתם
פרד קורמטסו (Fred Korematsu) הוא גיבור. בתקופה אפלה שבה אזרחים אמריקאים הושמו במחנו ריכוז, הוא לא נכנע ובמשך עשרות שנים דרש את הצדק וההכרה בעוול שנעשה לעשרות אלפי אנשים. הפוסט הזה הוא סיפורם של האנשים שקיבלו כמובנת מאליה את העובדה שהמדינה יכולה להקים מחנות ריכוז לאזרחיה, וסיפורו של אדם אחד
פוסט תמונות: משחק גולף בקובה
כשחושבים על פידל קסטרו, האסוציאציה הראשונית של רובנו תהיה המהפיכה בקובה, פידל המזוקן נואם בלהט, פידל מעשן סיגרים ועוד. בעת שנתבקש להזכר בדמותו של צ’ה גווארה, כולם יזכרו רק את הצילום המפורסם שלו שצולם על ידי אלברטו קורדה הקובני (שאגב – מעולם לא קיבל תמלוגים על הצילום הכל כך מפורסם
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההסטוריה (ביוגרפיה בתמונות)
חלק א’: השנים הראשונות מרגרט בורק-וויט לא ידועה כמו צלמות-כוכבות אחרות בעולם. היא לא צילמה סלבריטיס כמו אנני ליבוביץ, לא שתלה תינוקות מחופשים בתוך אדניות כמו אן גדס (מצטער, לא סובל את הסגנון שלה) ולא הסתובבה בחוגים הנחשבים בארה”ב ובאירופה כמו לי מילר. היא הייתה צלמת נטו. במשך 40 שנה
הפוטבול הגרעיני הראשון
ראו נא את התמונה התמימה הזו. רואים שם איש חייכן עומד ליד דלת של מחסן, מחזיק בידו איזה חלק מכני של משהו. האיש הזה הוא הפיזיקאי הרולד אגניו והחלק שהוא מחזיק ביד זו ליבת הפלוטוניום של פצצת האטום “איש שמן” שהוטלה על הירושימה
מחנות ריכוז, לא מה שחשבתם
פרד קורמטסו (Fred Korematsu) הוא גיבור. בתקופה אפלה שבה אזרחים אמריקאים הושמו במחנו ריכוז, הוא לא נכנע ובמשך עשרות שנים דרש את הצדק וההכרה בעוול שנעשה לעשרות אלפי אנשים. הפוסט הזה הוא סיפורם של האנשים שקיבלו כמובנת מאליה את העובדה שהמדינה יכולה להקים מחנות ריכוז לאזרחיה, וסיפורו של אדם אחד
המטוס שהתרסק לתוך גורד השחקים בניו יורק (לא מה שחשבתם)
בבוקר לח בשנת תש”ה (1945) עשה את דרכו מטוס הפצצה מדגם B-25 לשדה התעופה ניוארק, ניו ג’רזי. טייסו, סגן אלוף וויליאם פ. סמית, היה בדרכו למשימת תובלה שגרתית, והוטל עליו לאסוף קצינים בכירים ממסצ’וסטס ולהטיסם לניו ג’רזי. הוא היה מפקד טייסת לשעבר שהיה במשימות הפצצה רבות מעל גרמניה במלחמת העולם
לשחזר את ההיסטוריה
הפוסט הזה לא יהיה פוסט קלאסי של טופס 630 במובן של סיפור היסטורי אלא פוסט צילומים עדכניים, ובכל זאת חשבתי שהוא ראוי להכלל בבלוג ההיסטוריה שלי עקב הנושא המיוחד שלו. פעם בשנה-שנתיים אני טס לנורמנדי ביום השנה לפלישת בנות הברית לאירופה ב-1944 ( D-Day). עשרות טקסים נערכים בשישה ביוני, ובכולם
ויולט מוריס: ספורטאית, לוחמת פמיניסטית ובוגדת
ויולט מוריס הייתה ספורטאית גדולה, לוחמת פמיניסטית שהקדימה בשני דורות את המאבק לשיוויון זכויות, לסבית שלא הייתה בארון אפילו לשנייה, אבל גם בוגדת במדינתה, וכך זוכרים אותה