סוכן חשאי אלביס – פוסט תמונות
יום אחד, בדצמבר 1970, בדרכו לוושינגטון באחת הטיסות התכופות שלו בין הופעה להופעה, אלביס החליט שבנוסף על הקריירה שלו כאגדת רוקנרול, הוא רוצה גם לתרום למדינה שלו. באותו רגע היה נראה לו שמצא את יעודו: הוא החליט להיות סוכן של ה – FBI. וכשאלביס החליט, הוא נחפז לבצע: באותו רגע
ההתאבדות הפוטוגנית ביותר
גם היום, שבעה עשורים לאחר שהתאבדה, לא ידועים יותר מדי פרטים על אוולין מק’הייל. בחייה הקצרים היא לא הייתה ידועה אבל במותה היא הפכה למפורסמת רק בגלל סיבה אחת: בגלל שהיו מי שחשבו שהמוות שלה היה מרהיב ביופיו.
קת’י לורואה והחובש המתאבל
השנה היא 1966 ומלחמת ויאטנם הייתה בעיצומה. קת’רין (קת’י) לורואה, צרפתיה בת 21 החליטה מה היא רוצה לעשות בחיים, להיות צלמת קרבית, וידעה ששום דבר לא ימנע ממנה להגשים את שאיפתה. היא רצתה לצלם את הפנים מאחורי המלחמה ועבדה בפרך 18 שעות ביום כתחקירנית כדי לחסוך אגורה לאגורה. כשהגיעה לסכום
Smoke gets in your eyes
הנה כרזת פרסומת שאין לי מספיק מילים כדי להביע את התדהמה כשראיתי אותה. ככה מכרו סיגריות לפני כמה עשרות שנים: נשוף לה עשן בפרצוף, והיא תלך אחריך לכל מקום. פרסומת משנת 1969. מעניין כמה אנשים ניסו את זה וחטפו אגרוף, ובצדק.
מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי “ ארנולד ניומן צילם נשיאים, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אבל תמונה אחת שלו נכנסה להיסטוריה. זו התמונה המוצגת בפוסט הזה.
אלה ומרילין
הסיפור המדהים על איך מרילין מונרו סירבה לשתף פעולה על הגזענות נגד שחורים בשנות החמישים בארה”ב ובזכותה קמה כוכבת הג’ז הגדולה ביותר בהיסטוריה
מוצר זה נוסה על בעלי חיים
חלק ניכר מהפרסומות הישנות רבות שאני מביא כאן לבלוג מדגישות את האבסורד בין מה שהיה פעם נכון ונחשב לבריא, לעומת אותו דבר בדיוק שהיום נחשב למוקצה מחמת מיאוס ולא בריא בעליל. עשרות השנים הבודדות שחלפו מאז פירסומן מדגיש את השינויים הכל כך בולטים שעברנו מבחינת התפיסה של מה נכון או
מדיניות נועזת ומרחיקת ראות, 1973
המודעה שאביא בפוסט היא כה מדהימה עד שהלכתי לבדוק את אמיתותה במאגר העיתונות העברית, משום שלא האמנתי שהיא אכן התפרסמה. בדקתי והיא אותנטית לגמרי. 18 בספטמבר 1973. ישראל עדיין נחה על תהילת מלחמת ששת הימים והתבוסה שצבאות ערב נחלו בה. גאה, בוטחת, שחצנית ושאננה היא היא בנתה את קו בר-לב
הגיבורה האולימפית שלי
שום דבר בחיים לא בא בקלות לווילמה רודולף. לא לידתה הקשה, לא חייה כילדה שחורה ענייה ומשותקת, ולא ההמשך לאחר מכן. היא מעולם לא הרימה ידים, וכח הרצון הנדיר שלה הביא אותה בסוף לפסגת העולם. אומרים שכשפגשה בבגרותה את הנשיא קנדי, הוא איבד לשניה את יכולת הדיבור מרוב הערצה. לכבוד
אושוויץ, מבט מהצד השני
בינואר 2007 קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946 הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב. עתה, שישים שנה לאחר
מופע דראג במלחמת העולם השנייה
התקפת מטוסים גרמניים על אנגליה במלחמת העולם השנייה באמצע חזרות למופע בידור שבו חיילים התחפשו לנשים הניבה תמונות משעשעות
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה
איימי ג’ונסון – טייסת שוברת שיאים
איימי ג’ונסון, טייסת חלוצית ונועזת, שברה תקרות זכוכית בעולם התעופה כאשר הפכה לאחת הנשים הראשונות שהובילו משימות הטסה של מטוסים צבאיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. תרומתה המשמעותית לשירות ההובלה האווירי (ATA) סייעה למאמץ המלחמתי הבריטי והוכיחה שנשים מסוגלות לבצע תפקידים שנחשבו עד אז לגבריים בלבד.
הנשיקה המפורסמת בהסטוריה – תעלומה לנצח?
רקע: ב-14 באוגוסט 1945 היו אזרחי ארה”ב מאושרים ברמה שכבר מזמן לא זכרו כמוה. מקץ 16 שנים של שפל כלכלי שהפך מליוני אזרחים לחסרי כל, ולאחר מכן פריצתה של מלחמה גלובלית שנגעה במרבית האנושות וגרמה למותם של עשרות מליונים, נראה היה שהצרות הגיעו לקיצן. שעות ספורות קודם לכן יפן נכנעה
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההיסטוריה (חלק שני)
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם בנושא. גם אם קראתם אותו לפני שנה, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון משום שעדכנתי אותו מעט. בפוסט הראשון תיארתי את המסעות שבורק-וויט ערכה בשנות השלושים ברוסיה ובגרמניה. במסגרת המסעות התכופים שלה לאירופה, היא ערכה עוד מסע אחד שנכנס להסטוריה, במיוחד בגלל תמונה אחת