
סוכן חשאי אלביס – פוסט תמונות
יום אחד, בדצמבר 1970, בדרכו לוושינגטון באחת הטיסות התכופות שלו בין הופעה להופעה, אלביס החליט שבנוסף על הקריירה שלו כאגדת רוקנרול, הוא רוצה גם לתרום למדינה שלו. באותו רגע היה נראה לו שמצא את יעודו: הוא החליט להיות סוכן של ה – FBI. וכשאלביס החליט, הוא נחפז לבצע: באותו רגע

ההתאבדות הפוטוגנית ביותר
גם היום, שבעה עשורים לאחר שהתאבדה, לא ידועים יותר מדי פרטים על אוולין מק’הייל. בחייה הקצרים היא לא הייתה ידועה אבל במותה היא הפכה למפורסמת רק בגלל סיבה אחת: בגלל שהיו מי שחשבו שהמוות שלה היה מרהיב ביופיו.

קת’י לורואה והחובש המתאבל
השנה היא 1966 ומלחמת ויאטנם הייתה בעיצומה. קת’רין (קת’י) לורואה, צרפתיה בת 21 החליטה מה היא רוצה לעשות בחיים, להיות צלמת קרבית, וידעה ששום דבר לא ימנע ממנה להגשים את שאיפתה. היא רצתה לצלם את הפנים מאחורי המלחמה ועבדה בפרך 18 שעות ביום כתחקירנית כדי לחסוך אגורה לאגורה. כשהגיעה לסכום

Smoke gets in your eyes
הנה כרזת פרסומת שאין לי מספיק מילים כדי להביע את התדהמה כשראיתי אותה. ככה מכרו סיגריות לפני כמה עשרות שנים: נשוף לה עשן בפרצוף, והיא תלך אחריך לכל מקום. פרסומת משנת 1969. מעניין כמה אנשים ניסו את זה וחטפו אגרוף, ובצדק.

מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי “ ארנולד ניומן צילם נשיאים, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אבל תמונה אחת שלו נכנסה להיסטוריה. זו התמונה המוצגת בפוסט הזה.

אלה ומרילין
הסיפור המדהים על איך מרילין מונרו סירבה לשתף פעולה על הגזענות נגד שחורים בשנות החמישים בארה”ב ובזכותה קמה כוכבת הג’ז הגדולה ביותר בהיסטוריה

מוצר זה נוסה על בעלי חיים
חלק ניכר מהפרסומות הישנות רבות שאני מביא כאן לבלוג מדגישות את האבסורד בין מה שהיה פעם נכון ונחשב לבריא, לעומת אותו דבר בדיוק שהיום נחשב למוקצה מחמת מיאוס ולא בריא בעליל. עשרות השנים הבודדות שחלפו מאז פירסומן מדגיש את השינויים הכל כך בולטים שעברנו מבחינת התפיסה של מה נכון או

מדיניות נועזת ומרחיקת ראות, 1973
המודעה שאביא בפוסט היא כה מדהימה עד שהלכתי לבדוק את אמיתותה במאגר העיתונות העברית, משום שלא האמנתי שהיא אכן התפרסמה. בדקתי והיא אותנטית לגמרי. 18 בספטמבר 1973. ישראל עדיין נחה על תהילת מלחמת ששת הימים והתבוסה שצבאות ערב נחלו בה. גאה, בוטחת, שחצנית ושאננה היא היא בנתה את קו בר-לב

הגיבורה האולימפית שלי
שום דבר בחיים לא בא בקלות לווילמה רודולף. לא לידתה הקשה, לא חייה כילדה שחורה ענייה ומשותקת, ולא ההמשך לאחר מכן. היא מעולם לא הרימה ידים, וכח הרצון הנדיר שלה הביא אותה בסוף לפסגת העולם. אומרים שכשפגשה בבגרותה את הנשיא קנדי, הוא איבד לשניה את יכולת הדיבור מרוב הערצה. לכבוד

מחנות ריכוז, לא מה שחשבתם
פרד קורמטסו (Fred Korematsu) הוא גיבור. בתקופה אפלה שבה אזרחים אמריקאים הושמו במחנו ריכוז, הוא לא נכנע ובמשך עשרות שנים דרש את הצדק וההכרה בעוול שנעשה לעשרות אלפי אנשים. הפוסט הזה הוא סיפורם של האנשים שקיבלו כמובנת מאליה את העובדה שהמדינה יכולה להקים מחנות ריכוז לאזרחיה, וסיפורו של אדם אחד

לקבור את טוראי וולפגנג
בית הקברות בעיירה Mont-de-Huisnes לא ידוע במיוחד בנורמנדי, וכמעט אין שלטים המורים את הדרך אליו. בבית הקברות הזה קבורים 12,000 חיילים גרמנים שנהרגו בקרבות בצרפת בחל מכיבושה בשנת 1940, ועד לכניעת גרמניה בשנת 1945. הוא הוקם בסוף שנות החמישים ונחנך רשמית בשנת 1961. ההחלטה אם לבקר בו או לאו לא

הטוראי שהפך לגנרל בין-לילה
טדי (תיאודור) באכנהיימר לא ידע פחד. החייל האמריקאי-יהודי הסתובב בחופשיות באירופה הכבושה ע”י הנאצים,בעודו נכנס ויוצא משם מחופש לחייל גרמני. מעלליו הפכו אותו לאגדה חיה בקרב הצנחנים באותה תקופה, ועד היום שמו מוזכר בהקשר למבצעים מטורפים וחסרי סיכוי. בדרך מקרה מוזרה, הוא היה החייל היחיד במלחמה שבהיותו בעל דרגת טוראי,

מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי “ ארנולד ניומן צילם נשיאים, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אבל תמונה אחת שלו נכנסה להיסטוריה. זו התמונה המוצגת בפוסט הזה.

איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה

דברים שצריך לדעת כשמקבלים אישה לעבודה
בארה”ב של טרום מלחמת העולם השנייה נשים כמעט ולא עבדו מחוץ לבית. הנשים הבודדות שנאלצו לעבוד לפרנסתן היו רווקות, נשים שננטשו על ידי בעליהן ונשים עניות באופן יוצא דופן. אישה נשואה שיצאה לעבודה בחוץ סימלה את חוסר יכולתו של הבעל לפרנס ולתמוך במשפחתו, ובכך – את כשלונו כגבר.