מופע דראג במלחמת העולם השנייה
התקפת מטוסים גרמניים על אנגליה במלחמת העולם השנייה באמצע חזרות למופע בידור שבו חיילים התחפשו לנשים הניבה תמונות משעשעות
חג הבלונים המרהיב (והטראגי) של קליבלנד 86′
אסון הבלונים של קליבלנד היה אחד האירועים הטרגיים והמפתיעים ביותר בהיסטוריה של אירועי המונים בעיר. מה שהחל כחגיגה עירונית תמימה הפך במהירות לאסון חסר תקדים שהשאיר את העיר כולה בהלם והוביל לשינויים מרחיקי לכת בהנחיות הבטיחות לאירועים המוניים.
האיש ששדד בנק כדי לברוח מהבית
בספטמבר 2016 ללורנס ג’ון ריפל נמאס כבר. הפסיונר האמריקאי בן ה-70 ישב בביתו שבקנזס סיטי, ושוב רב עם אשתו מזה 33 שנים, הפעם בגלל מייבש כביסה שנשבר. עצבני, הוא יצא מהבית והחליט לעשות מעשה: הוא נסע לבנק העבודה, וכשהגיע תורו הושיט פתק לכספרית: “יש לי אקדח, תני לי כסף.” לאחר
יהודים בחלל!
בוריס וולינוב נולד בסיביר. לימים טען שהעובדה הזו והסביבה שבה גדל הפכו אותו לקשוח במיוחד ועזרו לו להתמודד עם הקשיים שנתקל בהם. לדעתי הוא פשוט נולד כזה. Badass קשוח, חכם במיוחד, חם, בעל תושיה ואמיץ. וקשוח. עוד מעט תראו מה זו קשיחות. זה הסיפור שלו. וולינוב נולד ב-1934 וגדל באחת
הונאת הלוטו הגדולה
אדי טיפטון חשב שהוא מצא את הדרך המושלמת לעקוץ את הלוטו האמריקאי, הוא אפילו הצליח כמה פעמים, אבל רדיפת הבצע שלו הפילה אותו.
אסון ג’ונסטאון – הפשע כן משתלם (אם אתה עשיר)
אסון ההצפה בג’ונסטאון ב-1889 היה אחד מאסונות הטבע ההרסניים ביותר בתולדות ארצות הברית, שגבה את חייהם של יותר מ-2,200 אנשים בשל קריסת סכר שתוחזק ברשלנות. לאסון אחראית קבוצת מיליונרים מפיטסבורג, שהתעלמו מאזהרות חוזרות ונשנות לגבי מצבו המסוכן.
כשמרלון ברנדו לא רצה לקבל את האוסקר
בטקס האוסקר של 1973, סירב מרלון ברנדו לקבל את פרס השחקן הטוב ביותר עבור תפקידו ב”הסנדק” ושלח את סאצ’ין ליטלפדר, שחקנית ופעילה ילידית אמריקאית, לשאת נאום מחאה שהפך לאחד הרגעים המשמעותיים והפוליטיים ביותר בתולדות טקסי האוסקר.
לפני שאלטלנה הייתה אלטלנה
במהלך מלחמת העולם השנייה הוחלט בחיל הים של ארה”ב שכבר הייתה במלחמה אחרי שהיפנים תקפו בפרל הרבור לפתח ספינה נושאת טנקים שתוכל לשנע שריון במהירות ובקלות כהכנה לפלישה הגדולה לאירופה. הייצור התחיל ב-1941, וב-1944 כבר היו לארה”ב יותר מ-1000 ספינות כאלה, מדגם LST (Landing Ship, Tank) כל ספינה כזו יכלה
מותם של חמישה אחים
האחים סאליבן נולדו וחיו בווטרלו, איווה. המשפחה הייתה גדולה וכללה חמישה בנים ושלוש בנות. הבכור ג’ורג’ תומאס סאליבן (נולד ב-14 בדצמבר 1914), היה ידוע ביכולות המנהיגות הטבעיות שלו ובטבעו המגן כלפי אחיו הצעירים. פרנסיס “פרנק” הנרי סאליבן (נולד ב-18 בפברואר 1916) היה המצחיקן של המשפחה, תמיד עונה במהירות בשנינות ועם
הפוטבול הגרעיני הראשון
ראו נא את התמונה התמימה הזו. רואים שם איש חייכן עומד ליד דלת של מחסן, מחזיק בידו איזה חלק מכני של משהו. האיש הזה הוא הפיזיקאי הרולד אגניו והחלק שהוא מחזיק ביד זו ליבת הפלוטוניום של פצצת האטום “איש שמן” שהוטלה על הירושימה
סוף המלחמה, הצדדים מתהפכים
בזמן שעבד ביחידת הקולנוע והצילום של הצבא הצרפתי ביוני 1940, נלכד הצלם הצרפתי אנרי קרטייה-ברסון על ידי הגרמנים והפך לשבוי מלחמה. ב-1943 הצליח ניסיון הבריחה השלישי שלו, ובעזרת ניירות מזויפים הצליח לברוח לצרפת. לאחר תום מלחמת העולם השנייה באירופה, במאי 1945, משרד התעמולה האמריקאי בחר בו לעשות סרט תיעודי על
איימי ג’ונסון – טייסת שוברת שיאים
איימי ג’ונסון, טייסת חלוצית ונועזת, שברה תקרות זכוכית בעולם התעופה כאשר הפכה לאחת הנשים הראשונות שהובילו משימות הטסה של מטוסים צבאיים בתקופת מלחמת העולם השנייה. תרומתה המשמעותית לשירות ההובלה האווירי (ATA) סייעה למאמץ המלחמתי הבריטי והוכיחה שנשים מסוגלות לבצע תפקידים שנחשבו עד אז לגבריים בלבד.
מבטו של הרוע
המגזין TIME כתב על הצלם ארנולד ניומן “על ידי הגזמה או לחילופין מיזעור של סביבתם של מצולמיו, הוא מדגיש ללא רחם את פניהם לכדי דמות אימפרסיוניסטית המעידה על אופיים האמיתי “ ארנולד ניומן צילם נשיאים, שחקנים, ספורטאים ופוליטיקאים, אבל תמונה אחת שלו נכנסה להיסטוריה. זו התמונה המוצגת בפוסט הזה.
אושוויץ, מבט מהצד השני
בינואר 2007 קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946 הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב. עתה, שישים שנה לאחר
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההסטוריה (ביוגרפיה בתמונות)
חלק א’: השנים הראשונות מרגרט בורק-וויט לא ידועה כמו צלמות-כוכבות אחרות בעולם. היא לא צילמה סלבריטיס כמו אנני ליבוביץ, לא שתלה תינוקות מחופשים בתוך אדניות כמו אן גדס (מצטער, לא סובל את הסגנון שלה) ולא הסתובבה בחוגים הנחשבים בארה”ב ובאירופה כמו לי מילר. היא הייתה צלמת נטו. במשך 40 שנה