הוא היה לוחם מארינס בוייטנאם, כתב צבאי בחזית, סופר, תסריטאי מועמד לאוסקר, אוטודידקט שהרחיב את השכלתו ע”י גניבת ספרים מספריות, מתבודד מושבע, אלכוהוליסט ואיש שיחה מרתק. הוא היה כל אלה, אבל הוא היה בעיקר רדוף שדים. ספרו הראשון, The Short-Timers , הפך מאוחר יותר לסרט Full Metal Jacket ובעקבותיו התסריט שיצר העניק לו מועמדות לאוסקר […]
האיש ששילם את קנס הספריה הגבוה בהיסטוריה Read More »
שיקגו וויט סוקס (הגרביים הלבנות) של 1917 הייתה אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של מועדון הבייסבול המפואר הזה, שהוקם בתחילת המאה, ב-1901. הם השיגו 100 ניצחונות בעונה, שיא מועדון שעדיין לא נשבר עד היום, הפיצ’ר אדי סיקוט, בעונתו ה-12 בליגה, הצליח להשיג הישג שכמוהו רואים לעתים נדירות ובמשחק אחד הצליח למנוע משחקני קבוצה שלמה להכות בכדור
קללת הגרביים השחורים Read More »
חלק א’: השנים הראשונות מרגרט בורק-וויט לא ידועה כמו צלמות-כוכבות אחרות בעולם. היא לא צילמה סלבריטיס כמו אנני ליבוביץ, לא שתלה תינוקות מחופשים בתוך אדניות כמו אן גדס (מצטער, לא סובל את הסגנון שלה) ולא הסתובבה בחוגים הנחשבים בארה”ב ובאירופה כמו לי מילר. היא הייתה צלמת נטו. במשך 40 שנה היא תיעדה מלחמות, סכסוכים אזוריים,
מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההסטוריה (ביוגרפיה בתמונות) Read More »
בט דייויס על ג’ואן קרופורד: “גבות העיניים שלה ניראו כמו זחל אפריקני, והרגע הטוב ביותר שלנו היה כשדחפתי אותה במורד המדרגות ב- Whatever Happened to Baby Jane” ג’ואן קרופורד על בט דייויס: “קחו ממנה את העיניים הבולטות, את הסיגריה ואת הדיבור המתומצת ומה נותר? היא כולה זיוף אחד גדול, אבל נראה שזה מה שהציבור אוהב”.
אם כל הריבים – 40 שנה של איבה. Read More »
בזמן שעבד ביחידת הקולנוע והצילום של הצבא הצרפתי ביוני 1940, נלכד הצלם הצרפתי אנרי קרטייה-ברסון על ידי הגרמנים והפך לשבוי מלחמה. ב-1943 הצליח ניסיון הבריחה השלישי שלו, ובעזרת ניירות מזויפים הצליח לברוח לצרפת. לאחר תום מלחמת העולם השנייה באירופה, במאי 1945, משרד התעמולה האמריקאי בחר בו לעשות סרט תיעודי על שבויי מלחמה ופליטים צרפתים. תמונה
סוף המלחמה, הצדדים מתהפכים Read More »
ארבעה חודשים מאז שהייתי בתערוכה שלה בלונדון, ואני עדיין חושב עליה, ובמיוחד על התמונה ההיא באמבטיה , זו עם הפנים המהורהרים. לי מילר נולדה לפני מאה ואחת שנים, בשנת 1907. בגיל העשרה שלה כבשה בסערה את אירופה ובמשך 20 שנה הייתה לאישיות ידועה בכל סלון באירופה ובארה”ב, ולאחר מכן נעלמה מעיני הציבור למשך עשרות שנים.
היא לא יוצאת לי מהראש Read More »
בית הקברות בעיירה Mont-de-Huisnes לא ידוע במיוחד בנורמנדי, וכמעט אין שלטים המורים את הדרך אליו. בבית הקברות הזה קבורים 12,000 חיילים גרמנים שנהרגו בקרבות בצרפת בחל מכיבושה בשנת 1940, ועד לכניעת גרמניה בשנת 1945. הוא הוקם בסוף שנות החמישים ונחנך רשמית בשנת 1961. ההחלטה אם לבקר בו או לאו לא הייתה קלה. התלבטתי במשך כל
לקבור את טוראי וולפגנג Read More »
בעיירה קולוויל סו מר (Colleville-sur-Mer) אשר בנורמנדי, צרפת, גרים 174 תושבים. יש בה בתי אבן בני מאות שנים, דרכים צרות ששתי מכוניות לא תצלחנה לעבור בהן במקביל, כמות פרות העולה באוכלוסייתה על אוכלוסיית בני האדם במקום, ויותר מ-700,000 מבקרים החוצים את העיירה בכל שנה, ובכך הופכים אותה לאחד המקומות המתויירים ביותר במדינה חוץ מפריס. בפאתי
“להציל את טוראי נילנד – הסיפור האמיתי מאחורי “להציל את טוראי ריאן Read More »
בלוג ההיסטוריה של מיכאל זילברמן
