הזוג קים הגיע לארצות הברית בסוף שנות ה-70, חלק מגל של מהגרים קוריאנים שחיפשו הזדמנויות חדשות מחוץ למולדתם. בשנת 1984 נולד להם בן בשם ג’וני ואחרי זמן מה נולד להם עוד בן בשם ג’פרי.
אביו לא היה בעל השכלה פורמלית וגדל באזור כפרי עני בדרום קוריאה. כשהגיעו לארה”ב הוא פתח חנות משקאות ואמו עבדה בכמה עבודות שונות. בין השאר היא עבדה כמורה מחליפה בבית ספר יסודי בזמן שגידלה את ג’וני ואחיו הצעיר. הם גרו באזור הקשוח של מזרח לוס אנג’לס. היו שם הרבה כנופיות, ולא מעט מחבריו בני גילו פנו לפעילות פלילית. גם בבית המצב היה מאתגר באותה מידה: הלחצים הפיננסיים של חיי המהגרים גבו את מחירם ממשפחת קים, ואביו שנאבק בלחצים של ניהול עסק באזור עתיר פשיעה, פנה לא פעם לאלכוהול.
למרות הקשיים הללו בבית ובסביבה, או אולי בגללם, ג’וני פיתח חוסן נפשי ושקט חיצוני. הוא היה ילד מהורהר ומופנם, שחיפש לעתים קרובות מקלט בספרים ובלימודיו. הוא לא התבלט בכיתה בכיתה בין הילדים, אבל כתלמיד חרוץ ואינטליגנטי שהצטיין בלימודיו מוריו זיהו את הפוטנציאל שלו בשלב מוקדם וציינו את יכולתו להתמקד באופן מוחלט במשימות שלפניו ואת הלהיטות שלו ללמוד בכל רגע. במהלך השנים המעצבות הללו החל ג’וני לפתח את הקשיחות הנפשית והנחישות שישרתו אותו כל כך טוב בעתיד.
כשהתחיל ללמוד בתיכון הוא החל לשחות ולשחק כדור מים וגילה שהוא טוב בזה. הכושר הגופני שלו עלה מאד, הוא התחזק והתחטב, אבל מבחינה חברתית מצבו עדייין היה קשה. בראיון הוא סיפר על תקופת התיכון: “פחדתי לדבר עם אנשים וליצור חברים ומערכות יחסים. אני זוכר שזמן ארוחת הצהריים בתיכון הייתה אחת התקופות הגרועות ביום, כי אף פעם לא רציתי שיראו שאין לי חברים לאכול איתם והייתי מסתובב במסדרונות ללא מטרה”.
הוא המשיך להצטיין מבחינה לימודית ונוכח לדעת שהוא נחוש וממוקד גם כשמסביב היה רעש או מהומה, ולא נתן לסביבה להסיט אותו ממטרותיו. הציונים שלו היו מצויינים נראה היה שהוא במסלול של לימודים באוניברסיטה לאחר התיכון, הראשון ממשפחתו שהיה אמור להגיע לשם.
אבל בגיל 16 נכנס לג’וני ג’וק לראש: הוא החליט לא ללכת לאוניברסיטה, אלא להתגייס לצבא. האתגר, תחושת הייעוד וההזדמנות להיות חלק ממשהו גדול ממנו פנו כולם אל הצעיר שגדל באזור מצוקה. רעייון הזה הפך במהרה לאמביציה בוערת שלא עזבה אותו. הוא נכנס למשטר אימונים קפדני, ובכל רגע שלא למד, הוא התאמן.
“אני זוכר שכשסיפרתי לאמי לראשונה היא בכתה”, אמר קים. היא אמרה לי, “אתה כל כך חכם, למה שתעשה משהו כזה?”. “זה היה ממש חריג עבורי, כשהלכתי לאמא שלי ואמרתי, אני יודע מה אני רוצה לעשות, ואני הולך לעשות את זה, ולא היה אף אחד או שום דבר שיסיט אותי מזה. זו הייתה הפעם הראשונה שכיוונתי לחלום שלי”
אמו לחצה עליו להצטרף לאחת מהאקדמיות לקצינים משום שהן כללו לימודים אקדמיים בחינם ולפחות ארבע שנות שירות צבאי. אבל קים לא הסכים. היא רצה להגיע ליחידה קרבית. “אני רוצה להתגייס”, נזכר קים שאמר לאמו. “אני רוצה להיות בתעלות ובשוחות, להתחיל מלמטה, ולפלס את דרכי למעלה”.
כמה חודשים לפני סוף התיכון, פקד את משפחתו אסון: אביו השתכר, איים על משפחתו באקדח, ואז נורה למוות בעליית הגג שלהם על ידי המשטרה. לטקס הסיום של התיכון הופיעה רק אימו.
כשהגיע לגיל 18 הוא דבק בהחלטתו להתגייס. כשאמא שלו הסיעה אותו ללשכת הגיוס בלוס אנג’לס היא אמרה לו עם דמעות בעיניים “עוד לא מאוחר מדי, אתה יכול לחזור הביתה ואנחנו נעבוד בעסק המשפחתי שלנו”. קים אמר “לרגע חולף שקלתי את זה” אבל בסופו של דבר הוא יצא מהאוטו, סגר את הדלת ואמר לה “אני חייב לעשות את זה”.
המעשה שלו אגב, מאד לא אופייני למהגרים אסייתים. רוב המהגרים מאסייה עובדים בפרך כדי משהילדים שלהם יצליחו וילכו לרפואה, הייטק ועריכת דין. הם מהווים 8% מאוכלוסיית ארה”ב, אבל רק 4% מהחיילים בצבא הם ממוצא אסייתי.
ברגע זה ג’וני קים עלה על שביל שייקח אותו רחוק מרחובות מזרח לוס אנג’לס לתהילה עולמית.
ג’וני קים החליט להתגייס לאחת מיחידות הקומנדו הכי מעוטרות ותובעניות בצבא, ה- Navy SEALs.
מבחני הכניסה ליחידה הם קשים מאד. כדי להתקבל לאימון הבסיסי, מועמד פוטנציאלי חייב לעמוד במבחני הכושר הבאים (שנערכים ברצף, עם 5 דקות מנוחה בלבד בין מבחן למבחן!):
שחייה של 500 מטר בים בזמן של 8-9 דקות, צלילה לאורך 25 מטר בלי להוציא את הראש מהמים, 100 שכיבות שמיכה בשתי דקות, 100 כפיפות בטן בשתי דקות, 15 עליות מתח וריצה של 2.5 ק”מ בזמן של 9-10 דקות.
הסופרמנים שעוברים את מבחן הכושר המטורף הזה, רשאים להתחיל את מסלול האימונים. תכנית ההכשרה המפרכת אורכת 14 חודשים והיא גורמת ל-80% נשירה כלומר שמונה מכל עשרה מהאנשים בעלי כושר העל שעברו את המבחנים, לא שורדים את ההכשרה הזו. רק שניים מתוך עשרה יגיעו לקו הסיום.
“היו זמנים שרציתי להפסיק”, יספר מאוחר יותר ג’וני בראיונות, “אבל כל הזמן חשבתי על מאיפה באתי, על האנשים שהאמינו בי, ועל החותם שאני יכול להשאיר כלוחם קומנדו. זה החזיק אותי”.
הנחישות שלו השתלמה. ג’וני קים השלים את הכשרתו בלוחמה מיוחדת של הצי, הפך לחבר בצוות העילית של קומנדו חיל הים והוצב בצוות SEAL 3.
ג’וני קים הוצב פעמיים במזרח התיכון, ושימש כחובש קרבי, כצלף וכנווט בעומק השטח בעיראק בשיא תקופת הלוחמה שם. בחמש השנים הראשונות שלו ביחידה הוא השתתף ביותר מ-100 משימות בשטח אויב והיה עד למציאות הקשה של מלחמה ממקור ראשון. כחובש קרבי, ג’וני מצא את עצמו במצבים שבהם החלטות של שבריר שנייה עשויות להיות ההבדל בין חיים למוות. הוא טיפל בלוחמי SEAL, בחיילים אחרים, באנשי כוחות הקואליציה ובאזרחים מקומיים, לעתים קרובות תחת אש.
לילה אחד ספגה יחידתו של ג’וני אש כבדה ושניים מחבריו לקבוצה נפצעו קשה. למרות הירי המתמשך,ג’וני שהיה חובש קרבי מיהר לעזרתם וביצע ניתוח חירום בתנאי שהציל את חייהם. על מעשיו באותו לילה הוענק לו מאוחר יותר עיטור כוכב הכסף.
זה מה שנכתב על האירוע בהחלטה להעניק לו את העיטור:
הכוחות ספגו אש כבדה של האויב. כשהתבונן בחייל עיראקי פצוע שוכב בחוסר אונים 30 מטרים על פני רחוב חשוף, סמ”ר קים, תוך התעלמות מוחלטת מביטחונו, רץ דרך מטר של יריות כדי להגיע אליו. עם כדורים שפגעו סביבו, הוא גרר באומץ את החייל הפצוע לתוך החצר. כעבור רגעים ספורים נפגע חייל עיראקי נוסף בראשו בתוך החצר. קים שוב חשף את עצמו לאש האויב, גרר את החייל השני הפצוע לתוך הבית וטיפל בו במהלך הקרב. במעשיו ההירואיים ואומץ ליבו תחת אש, ביוזמתו הנועזת ומסירותו המוחלטת לתפקידו, סמ”ר קים שמר על המסורת של צי ארצות הברית.
היכולת שלו להישאר רגוע תחת לחץ, יחד עם הכישורים הטכניים והיכולת הפיזית שלו, הפכו אותו לנכס יקר לצוות שלו. הוא נודע בתשומת הלב הקפדנית שלו לפרטים בתכנון המשימה וביכולתו לחשוב בצורה יצירתית במצבים המשתנים במהירות. יכולותיו לא נעלמו מעיני מפקדיו, והם החליטו לשלוח אותו לקורס קצינים מורחב שכולל לימודים אקדמיים. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטת סן דייגו, וכמו כל דבר שהוא עושה, אחרי שנתיים וחצי הוא סיים את התואר בהצטיינות.
הוא חזר לצבא וקיבל דרגת קצונה בחיל הים.
לאחר זמן מה החוזה שלו עם הצבא נגמר וג’וני מצא את עצמו בצומת דרכים: הוא השיג הרבה מאוד בקריירה הצבאית שלו, אבל אתגרים חדשים כבר משכו אותו החוצה. חוויותיו כחובש קרבי עוררו בו תשוקה לרפואה, והוא החל לשקול כיצד יוכל להמשיך לשרת בתפקיד אחר שבו יוכל להציל חיים. “הזמן שלי בחיל הים לימד אותי שאני מסוגל ליותר ממה שאי פעם דמיינתי”, יאמר ג’וני מאוחר יותר. “זה נתן לי את הביטחון לחלום בגדול ואת הכלים להגשים את החלומות הללו”.
השירות הצבאי של ג’וני הפך אותו מצעיר ממזרח לוס אנג’לס לחייל מלחמה מעוטר עם תחושת מטרה ברורה, והוא ידע מה המטרה הבאה שלו: להיות רופא. ואצל קים כבר ראינו, אין מטרה קשה מדי.
המעבר מלהיות חייל קומנדו לסטודנט טרום רפואה לא היה חף מאתגרים. ג’וני נאלץ להשלים שנים של לימודים מדעיים, והכל תוך הסתגלות לחיים האזרחיים והקמת משפחה. אבל המשמעת ומוסר העבודה המטורף שלו בצבא שירתו אותו היטב. לעתים קרובות למד עד מאוחר בלילה לאחר שבמשך היום עבד כחייל מילואים כדי להתפרנס ועזר להכשיר מועמדים חדשים לקומנדו.
אנחנו כבר מכירים את ג’וני קים. העבודה הקשה שלו השתלמה. לא רק שהוא הצטיין בקורסים שלו, אלא שבסיום המכינה כשנבחן במבחן הסטנדרטי הנדרש לקבלה לבית ספר לרפואה (MCAT), הציון שלו מיקם אותו באחוזון ה-99.9% של התוצאות בארה”ב באותה שנה. תוצאה יוצאת דופן זו בשילוב הרקע הייחודי שלו, משכו את תשומת הלב של ועדות הקבלה בפקולטאות לרפואה בכל ארה”ב, והוא קיבל הצעות מעשרות אוניברסיטאות לבוא וללמוד אצלן. בשנת 2012 ג’וני בחר ללמוד בבית הספר לרפואה בהרווארד.
במשך ארבע השנים הבאות, ג’וני הפעיל את אותה נחישות שהייתה לו בשירות הצבאי שלו בלימודיו . הרקע הייחודי של ג’וני הבדיל אותו לעתים קרובות מחבריו לכיתה. חוויות חייו נתנו לו נקודת מבט שונה על היבטים רבים ברפואה, במיוחד בתחומים כמו טיפול בטראומה וניהול משברים. הוא גילה שהאימונים הצבאיים שלו הנחילו לו רמת קור רוח ויכולת קבלת החלטות שסיפקה ערך רב במצבים רפואיים בלחץ גבוה. הוא הצטיין בקורסים שלו תוך שהוא גם ערך מחקר ברפואת חירום. ככל שהתקדם בבית הספר לרפואה, הביצועים יוצאי הדופן של ג’וני נמשכו. כבר כסטודנט הוא זכה בתעודות הוקרה ופרסים ובהכרה לא רק בהישגיו האקדמיים אלא גם בפוטנציאל העתידי שלו כרופא שהוא מנהיג.
בשנת 2016 הוא סיים את לימודי הרפואה והוסיף את התואר “דוקטור” לרזומה המרשים שלו.
כשסיים ללמוד, הוא התקבל לתוכנית ההתמחות ברפואת חירום בבית החולים הכללי של מסצ’וסטס, אחת התוכניות היוקרתיות והתחרותיות ביותר במדינה.
ההתמחות בחדר המיון הייתה מלחיצה ואינטנסיבית מאד, אבל היכולת שלו להישאר רגוע תחת לחץ ולקבל החלטות מהירות ומושכלות שירתה אותו היטב במיון. השנים שעבר תחת אש ב-100 משימות בקומנדו והרקע שלו כחובש קרבי העניקו לו פרספקטיבה ייחודית, במיוחד כאשר התמודד בחדר המיון עם פציעות טראומטיות. הוא למד להעריך במהירות את המצב ולתעדף פצועים במצבים כאוטיים שבהם כל חדר המיון היה בלחץ.
בהערכה שקיבל מהרופאים הבכירים נאמר עליו “לד’ר קים יש נוכחות שמרגיעה את המטופלים באופן מיידי, גם במצבים המלחיצים ביותר. היכולת שלו להישאר רגוע וממוקד תוך מתן טיפול ברמה הגבוהה ביותר היא יוצאת דופן”.
.
גם בזמן הזה, כשהיה מתמחה שעשה משמרות ואבא צעיר, ג’וני המשיך להחזיר לקהילה. הוא התנדב לעבוד עם משוחררי צבא, שיתף בחוויותיו והציע תמיכה לאלה שנאבקים במעבר לחיים אזרחיים. הוא גם הדריך צעירים שמגיעים מרקע מוחלש, ועודד אותם להגשים את חלומותיהם ללא קשר לנסיבותיהם.
מסעו של ג’וני מ-Navy SEAL לרופא בוגר הרווארד משך את תשומת הלב של התקשורת, והוא הוצג בכמה מאמרים וראיונות. למרות שלא היה נוח עם אור הזרקורים, הוא ראה בזה הזדמנות לעורר השראה באחרים ולהדגיש את הפוטנציאל של משוחררי צבא.
ג’וני קים כמעט ולא מעלה לרשת תמונות של משפחתו, הנה תמונה נדירה של רעייתו ושניים מתוך שלושת ילדיהם
ג’וני קים כבר ביסס את עצמו כרופא צעיר ומבטיח, מכובד על ידי חבריו ומוערך על ידי מטופליו והוא היה מוכן לקריירה ארוכה ומעניינת ברפואת חירום. אבל מסעו של ג’וני היה רחוק מלהסתיים. אתגר חדש היה באופק, כזה שישלב את ניסיונו הצבאי, הידע הרפואי והיכולות המטורפות שלו בדרכים שלא יכול היה לדמיין.
כשעדיין היה סטודנט, הוא פגש אדם בשם סקוט פרז’ינסקי שהיה רופא לרפואת חירום כמו שקים רצה להיות, אבל אחרי כמה שנים הוא הצטורף לנאס”א והיה לאסטרונאוט. הסיפור הזה ישב לקים בראש ולא הרפה.
אגב, סקוט פרז’ינסקי הוא האדם היחיד בהיסטוריה שגם טס בחלל וגם טיפס על האוורסט, הנקודה הגבוהה ביותר בכדור הארץ.
בשנת 2017 נאס”א פרסמה קריאה למבחנים עבור כיתה חדשה של אסטרונאוטים. 18,300 אנשים נרשמו למיונים וביניהם גם ג’וני קים שהחליט להגיש מועמדות. אף אחד לא הופתע כשקים נבחר לאחד מ-13 החברים בקבוצת ההכשרה של נאס”א. עתה בגיל 33, הוא החל בעוד תוכנית הכשרה קפדנית, והפעם למד את הכישורים הדרושים כדי לחיות ולעבוד בחלל.
ההכשרה ארכה שנתיים וחצי, ובינואר 2020 היא הסתיימה וג’וני קים הוסמך כאסטרונאוט וחיכה למשימה. כשהוכרז רשמית כאסטרונאוט הוא העלה לטוויטר תמונה שלו עם אמו וכתב “אמי תמיד הייתה מגדלור של תקווה וכוח בחיי. תודה שהקרבת את החלומות שלך כדי שיהיו לי את החלומות שלי”
בשנת 2020 נאס”א הודיעה על בחירה בצוות של 18 אסטרונאוטים שיצטרפו לתוכנית ארטמיס שמטרתה היא להנחית אנשים על הירח, יותר מ-50 שנה אחרי האסטרונאוט האחרון שהיה שם. ג’וני קים הוא אחד מ-18 הנבחרים.
מכיוון שהמשימות לחלל לא רבות, וכמות האסטרונאוטים גדולה, בדרך כלל הם מחכים כמה שנים עד שיגיע תורם. יש אסטרונאוטים שסיימו את ההכשרה ולא יגיעו לחלל. ג’וני קים החליט להגדיל את סיכוייו לצאת למשימה, ובשנת 2022 יצא לקורס טיס אותו סיים אחרי 8 חודשים והוסמך כטייס מסוקים צבאי. הוא האסטרונאוט השני בתולדות נאס”א (והראשון מזה 35 שנים) שיש לו הסמכה כרופא וכטייס.
באוגוסט 2024, נאס”א סוף סוף הודיעה על שיבוצו של ג’וני קים למשימה: במרץ 2025 הוא יטוס לתחנת החלל, ישמש בה כמהנדס טיסה וחוקר וישהה בה 8 חודשים.
