כאשר הפלייסטיישן 2 שוחרר לראשונה בשנת 2000, אמרו עליו שהוא כל כך חזק שאפשר להשתמש בו כדי לשגר נשק גרעיני. בתגובה סדאם חוסיין ניסה לרכוש כמה אלפי קונסולות עבור תוכנית הגרעין שלו, הוא הזמין כל כך הרבה קונסולות במכה עד שממשלת ארה”ב שמה לב לזה ונאלצה להטיל מגבלות יצוא על המכשיר.
אבל התוכנית שלו נתנה להרבה אנשים רעיון:
בשנת 2007 בפקולטה לאסטרופיסיקה של אוניברסיטת מסצ’וסטס בדארטמות’ התקציב היה דחוק והוא הלך והצטמצם. המדענים עשו ישיבת סיעור מוחות וניסו לחשוב על פתרונות יצירתיים לבניית מחשב חזק שהם היו צריכים עבור המחקרים שלהם. אחד האנשים במחלקה היה גיימר נלהב והזכיר את עצמת המעבד של ה-PS3 שיצא רק לפני מספר חודשים. הם חקרו את הנושא והחליטו ללכת זה. הם התחילו עם שמונה קונסולות, אבל עד לסיום הפרויקט כבר היה להם מחשב-על משלהם שהורכב מ-176 קונסולות. לקח להם כמה חודשים לכתוב את התוכנה ועוד חודשים כדי לדבג אותה עד למצב עבודה, אבל אחרי פחות משנה היה להם מחשב על שהיה מסוגל להריץ מודלים ממוחשבים מורכבים של חורים שחורים. המחשב ביצע בהצלחה גדולה הדמיות אסטרופיזיקליות של חורים שחורים גדולים סופר-מסיביים הלוכדים עצמים קומפקטיים קטנים יותר, ולטענתם הוא היה מהיר בהרבה ממחשב על מסחרי שהיה גם הרבה יותר יקר.
כדי להשיג עוד תקציב הם השתמשו במחשב גם כדי לנסות ולזכות בתחרויות שבירת הצפנה שחברות מסויימות עשו לעיתים. במרכז המבקרים של האוניברסיטה ניתן לראות עד היום את המחשב הזה שמבוסס פלייסטיישן 3 שהמדענים בנו.
במאי 2008, המעבדה לאלגוריתמים קריפטולוגיים באוניברסיטת לוזאן בנתה מקבץ של 200 קונסולות שכמה שנים לאחר שברו שיא בזמן שלקח לפצח את הצפנת דיפי-הלמן בעיקולים אליפטיים. מחשב העל הזה פעל עד לשנת 2015. תראו את המאמר שפורסם בעניין, זה מדהים בעיני.
בשנת 2010 החליטו בחיל האוויר האמריקאי לבנות מחשב על לטובת ניתוח צילומי אוויר בזמן אמת. מחירו של מחשב כזה עמד על כ-10-20 מיליון דולר. אבל אז מישהו שם החליט לחשוב מחוץ לקופסה ובמקום לקנות מחשב על, חיל האוויר החליט לבנות לעצמו מחשב כזה ורכש 1760 קונסולות של פלייסטיישן 3.
פלייסטיישן 3 היה מחשב מצויין: היה לו מעבד חזק במיוחד וכל זה במחיר של 300-400 דולר ליחידה. היתרון גדול שלו באותה תקופה היה שסוני איפשרה להריץ על המכשיר תוכנות צד שלישי חיצוניות, מה שהפך אותו לאידאלי עבור המטרה של חיל האוויר.
הם קנו את הקונסולות, התקינו עליהם תוכנה מיוחדת שכתבו, צירפו בנוסף לקונסולות הפלייסטיישן גם 168 יחידות עיבוד גרפיות נפרדות ו-84 שרתי ניהול מבוססי לינוקס, ובנו מחשב על שעוצמתו (אז) הייתה ה-33 בארה”ב והיה מסוגל לחשב 500 טריליון פעולות בשנייה. למחשב העל הזה ניתן השם “קונדור”. בנוסף לכל המעלות שלו, מחשב העל שבוסס קונסולות משחקי הווידאו צרך 90% פחות אנרגיה מכל חלופה מסורתית.
חיל האוויר התקין את המחשב במדינת ניו יורק ליד אוניברסיטת סירקיוז, והחל להשתמש בו לשיפור ניתוח פלט מכ”ם, זיהוי תבניות גרפיות, עיבוד תמונות לווין ומחקר בינה מלאכותית עבור פרויקטים ומבצעים של חיל האוויר.
אבל אז אחרי כמה שבועות סוני הוציאה עדכון מערכת חדש, ובעדכון הזה הם חסמו את האפשרות להתקין תוכנות צד שלישי על מכשירי פלייסטיישן. עד שחיל האוויר קלט את זה, כמה עשרות מכשירים עודכנו והפכו לבלתי ניתנים לעבודה.
מאותו רגע העדכונים נחסמו בחיל האוויר, אבל המשמעות הייתה שאין למערכת חלקי חילוף: בכל פעם שאחת הקונסולות תתקלקל, לא ניתן יהיה לקנות אחת חדשה ולהחליף אותה. בחיל האוויר עשו מאמץ ואחרי הרבה דיונים עם היצרן הם שיכנעו את סוני למכור להם קונסולות ישנות ובלתי משודרגות ששכבו במחסנים שלהם, אבל כבר היה ברור כבר שאין למערכת הזו עתיד.
לא ידוע כמה זמן המחשב הזה היה מבצעי עד שהוא בוטל.
כל המחשבים האלה עבדו במשך מספר שנים עד שההתפתחות הטכנולוגית כבר הפכה אותם ללא יעילים מכיוון שכבר היו קיימים רכיבים מהירים וזולים יותר, אבל למשך מספר שנים העולם ראה מחשבי על מבוססי פלייסטיישן.
