ריצ’רד פרנסיס ברטון היה אחד ההרפתקנים הגדולים ביותר של המאה ה-19. בעידן שבו מרבית האנשים עדיין לא חשבו על מסעות בעולם כעל “טיול”, ונדדו בין מדינות רק בעת מלחמות ובשעת משבר כמו רעב ומגיפות, הוא הספיק לטייל בכל העולם, לכתוב על בתי בושת בהודו, עלייה לרגל למכה ועל מסעות מופלאים באפריקה. הוא היה נועז, מתוחכם, […]
ברטון וספיק: תעלומת ירי (?) בת 150 Read More »
דימוי לגוף בריא, ואני לא מגלה כאן שום דבר חדש, תלוי בתקופה ובמקום. בארה”ב של לפני כמאה שנה ילדים שמנמנים, שלא לומר שמנים, היו כנראה סמל לילדים בריאים, ומודעות מאותה תקופה משקפות יפה את הלך הרוח של סוף המאה התשע-עשרה. בהשפעת השחפת שאחת מתופעות הלוואי שלה הייתה הרזיה קיצונית, התרופות היו אמורות לא רק לרפא
גזיר העיתון הזה לקוח מתוך הנחיות שניתנו לאנשים הנצורים בירושלים, ב-1948, בתקופה שבה המים היו מוקצבים במשורה, ובזבוזם היה בלתי אפשרי. אני יודע שהתמונה הזו רצה במייל כבר מספר שנים, אבל הקונספט הזה של מחזור רב שלבי, הגם שהיום ניתן לעשותו באמצעים טכנולוגים מעט יותר מתקדמים, ראוי להתייחסות ולהפצה.
מיחזור מים אפורים, קונספט טרנדי חדש? Read More »
הדה הופר חיה בהוליווד במשך ארבעים שנה. היא הופיעה ביותר ממאה וחמישים סרטים ולא הותירה בהם את חותמה, ולמרות זאת, היא הייתה מלכה. מלכה שזרעה פחד בהוליווד. לואלה פארסונס הופיעה בפחות מעשרים סרטים, כתבה ארבעה תסריטים, וגם היא לא השאירה את חותמה כשחקנית, ולמרות זאת – כולם פחדו ממנה בהוליווד. שנות הארבעים מכונות עד היום
הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט הקודם. אם לא קראתם אותו, מומלץ להתחיל עם החלק הראשון. ב-1959, בהיותה בת ארבעים, הגיעה פאמלה צ’רצ’יל לניו יורק, ותוך שבועות ספורים היא כבר התערתה במקומות הנכונים בעיר, והכירה את המועמד הבא שלה: לילנד האוורד, מפיק התיאטרון והסוכן האגדי מברודווי, שהספיק להתחתן חמש פעמים ובין לבין לנהל רומנים עם
יועצת הסתרים של מנהיגי העולם המערבי – חלק שני Read More »
אני מעז לשער שרובכם מעולם לא שמעתם את שמה של פאמלה הארימן, ולמרות זאת, היא הייתה אחת הנשים החזקות שהעולם המערבי ידע. שונאיה (וגם חלק מן ההסטוריונים) כינו אותה “גדולת יצאניות הצמרת של המאה העשרים”, אבל בשתי תקופת שונות היא הייתה יועצת הסתרים של מנהיגי העולם החופשי – צ’רצ’יל של תקופת מלחמת העולם השנייה, וארבעים
יועצת הסתרים של מנהיגי העולם המערבי Read More »
לפני [DatetimeDifference startDate="1983-09-26" endDate="now" format="Y"] שנים סטניסלב פטרוב הציל לבדו את העולם. האיש הצנום הזה, שאין כלום בינו ובין המראה הטיפוסי של גיבורי העל מתוך חוברות הקומיקס, החזיק למשך מספר שעות את גורל העולם כולו בידיו, ולא תהיה זו הגזמה לומר שבזכות קור רוחו, בהירות מחשבתו והאומץ שלו, אנחנו עדיין כאן היום.
האיש שהציל את העולם Read More »
בינואר 2007 קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946 הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב. עתה, שישים שנה לאחר מכן, הוא החליט להעבירו למוזיאון
אושוויץ, מבט מהצד השני Read More »
לוח השעם התלוי מעל לשולחן העבודה שלי משובץ בפתקים צבעוניים המכילים מספרי טלפון שאת רובם כבר אין סיבה לשמור, משימות שחלקן בוצעו וחלקן האחר כבר לא צריך להתבצע, ובעוד כהנה וכהנה פריטים חסרי משמעות. שתי תמונות מעטרות אותו ומושכות תשומת לב. האחת – צפויה ומתבקשת: תמונה צבעונית של משפחתי האהובה. הצילום השני – אנטי תזה
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה רכשה את שדה התעופה בשלמותו
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות) Read More »
בלוג ההיסטוריה של מיכאל זילברמן
