איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות)

שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה רכשה את שדה התעופה בשלמותו ושינתה את שמו ל- Lockheed Air Terminal. שדה התעופה המשיך לשרת גם אוכלוסיה אזרחית, אך עיקר פעילותו היה לשימוש במאמץ המלחמתי של שנות הארבעים. אלפי מפציצים ומטוסי קרב נבנו במפעל שעבר לעבוד 24 שעות שבעה ימים בשבוע ואשר שירת את כוחות בעלות הברית.

לאחר מתקפת היפנים על פרל הרבור, התעורר חשש ממתקפה על חופה המערבי של ארה”ב, ונדרש פתרון יצירתי להסוואת מיקומם של המפעלים הבטחוניים. יחידה מיוחדת בחיל ההנדסה של ארה”ב הגיעה למפעל, והסוותה אותו לחלוטין. תוך מספר שבועות המפעל שינה את פניו לגמרי, ומה שהיה קודם במבט אווירי שדה תעופה ומפעל גדול והומה, עבר מטמורפוזה והפך להיות כפר שליו עם צריפים, שדות ומעט צמחיה מוריקה. רשתות הסוואה ענקיות שבהן הושתלו עצים, דשא וצמחי נוי גרמו לצופים מלמעלה לאשליה של כפר, ועל מנת להפוך את הנוף הפסטורלי לאמין, הוספו גם חוות קרטון קטנות ותמימות למראה. מתחת לרשתות ההסוואה המפעל המשיך בתפוקה המלאה.

כך נראה המפעל בימים כתיקונם לפני המלחמה:

.

.

וכך הוא נראה לאחר תהליך ההסוואה (בדיוק מאותה זווית):

המשך…

העיר הסודית שמתחת – פוסט תמונות

העולם המערבי היה אחוז חרדה בשנות החמישים. המלחמה הקרה החלה, והפחד מהרוסים ומבני בריתם דחף את המערב להוצאות מטורפות על חימוש נוסף, פיתוח אמצעי לחימה כמו פצצת המימן האימתנית שהייתה הרסנית אף יותר מהפצצה האטומית שהומצאה (ונבדקה) כמה שנים קודם לכן. עשירי בריטניה הקימו לעצמם מקלטים אטומים וציידו אותם במזווה Read more…

הנשיקה המפורסמת בהסטוריה – תעלומה בת 63

רקע:

ב-14 באוגוסט 1945 היו אזרחי ארה”ב מאושרים ברמה שכבר מזמן לא זכרו כמוה. מקץ 16 שנים של שפל כלכלי שהפך מליוני אזרחים לחסרי כל,  ולאחר מכן פריצתה של מלחמה גלובלית שנגעה במרבית האנושות וגרמה למותם של עשרות מליונים, נראה היה שהצרות הגיעו לקיצן. שעות ספורות קודם לכן יפן נכנעה לאחר שהותקפה בנשק איום שמעולם לא נראה לפני כן – הפצצה האטומית. בעלות הברית ניצחו.

המלחמה נגמרה.

מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות ניו יורק לחגיגה ספונטנית, וגדשו כל רחוב אפשרי במרכז ניו יורק. הכיכר הכי מפורסמת בניו יורק, טיימס סקוור, שגם בימים כתיקונם תמיד המתה מאנשים, הייתה כה צפופה שלא ניתן היה לזוז. ריח של שינוי הורגש באוויר, ושנים של תסכול הגיעו לסיומן באותו יום. המשך…

לשחזר את טוראי ריאן

במהלך שבוע הסיורים ברחבי נורמנדי גיליתי תופעה שלא הכרתי קודם, ולא הייתי מודע לקיומה. נתקלתי באיש שבתמונה ב-5 ביוני בחוף ארומאנש , החוף המשקיף על שברי הנמל המלאכותי העצום שהוכן מראש באנגליה והובא בשלמותו לצרפת בעת הפלישה על מנת לשמש כמעגן לכל מאות האוניות שציפו לתורן לפרוק חיילים, כלי רכב ואספקה.

האיש שבתמונה ובנו לבשו מדי צנחנים וענדו את תג “העיטים הזועקים” (Screaming Eagles), תג חטיבה 101, אחת משתי חטיבות הצנחנים שהשתתפו בפלישה. הם ירדו מרכב חדש, פתחו את תא המטען והחלו להתלבש ולהצטייד בכל ערכת הצנחנים, כולל את חפירה, סכין ירך ונשק. כל פריטי הציוד (כולל הרימונים שבתמונה) מקוריים, ונרכשו בכסף רב דרך האינטרנט.

בשעות שלאחר מכן החלה הכיכר המשקיפה על החוף להתמלא באנשים לובשי פריטי לבוש צבאי. רובם עטו מדים אמריקאים, ומיעוט קטן בלבד לבש מדים אנגליים. הם הגיעו בג’יפים משוחזרים הצבועים בצבעי היחידות השונות, רכובים על אופנועים בני שבעים שנה ויותר, ואפילו במשאיות אספקה מאותה תקופה.

המשך…