פסל החרות – תמונה אנושית

הרבה לפני המצאת פוטושופ, המחשב האישי, צילום דיגיטלי או כל מניפולציה בצילום (למעט ריטוש בסכין), החליטו שני צלמים אמריקאים, ארתור ס. מול וג’ון ד. תומאס, להרים פרוייקט צילום ייחודי במהלך מלחמת העולם הראשונה להעלאת המורל האמריקאי, כאות לפטריוטיות ולכוחה של ארה”ב. המטרה המוצהרת שלשמה הפרוייקט בוצע הייתה עידוד מכירת אגרות חוב מלחמתיות למימון המאמץ האמריקאי באירופה.

הפרוייקט שעליו הם עבדו היה יצירה של תמונה אנושית של פסל החירות על גבי הקרקע, על ידי שימוש באלפי אנשים שיצרו את הדמות.

התוצאה, בעיני, היא לא פחות ממדהימה:  עבודה מדוקדקת והפעלת אלפי אנשים בתקופה שאמצעי תקשורת ניידים לטווח קצר הייתה נדירה, ירידה לפרטים קטנים, משמעת צבאית וחזון יצרו בסופו של דבר תמונה נפלאה:

המשך…

המטוס שהתרסק לתוך גורד השחקים בניו יורק (לא מה שחשבתם)

בבוקר לח בשנת תש”ה (1945) עשה את דרכו מטוס הפצצה מדגם B-25 לשדה התעופה ניוארק, ניו ג’רזי. טייסו, סגן אלוף וויליאם סמית, היה בדרכו למשימת תובלה שגרתית, והוטל עליו לאסוף קצינים בכירים מניוארק ולהטיסם לדרום דקוטה. היה זה בוקר ערפילי למדי ועננים רבים כיסו את קו הרקיע של כל אזור החוף המזרחי. יחד עם סגן אלוף סמית, היו במטוס עוד שני אנשי צבא: טייס המשנה שלו, סמ”ר כריסטופר דימיטרוביץ’, וחייל בשם אלברט פרנה. פרנה היה טרמפיסט שאספו בדרכו הביתה לברוקלין, שם עמד להפגש עם הוריו שאיבדו ימים קודם לכן את בנם השני בלוחמה מול היפנים באוקיאנוס השקט. באותה תקופה לא היו קיימים אמצעי ניווט משוכללים, וסמית טס כשהוא מסתמך על מצפן, על כושר הניווט שלו ונסיונו הרב, ובעיקר על מראה העיניים. כשהעננים מתחתיו התפזרו קלות, הוא הופתע למצוא את עצמו טס מעל ניו יורק, כ-45 ק”מ מיעדו המקורי. המשך…

הנשיקה המפורסמת בהסטוריה – תעלומה בת 63

רקע:

ב-14 באוגוסט 1945 היו אזרחי ארה”ב מאושרים ברמה שכבר מזמן לא זכרו כמוה. מקץ 16 שנים של שפל כלכלי שהפך מליוני אזרחים לחסרי כל,  ולאחר מכן פריצתה של מלחמה גלובלית שנגעה במרבית האנושות וגרמה למותם של עשרות מליונים, נראה היה שהצרות הגיעו לקיצן. שעות ספורות קודם לכן יפן נכנעה לאחר שהותקפה בנשק איום שמעולם לא נראה לפני כן – הפצצה האטומית. בעלות הברית ניצחו.

המלחמה נגמרה.

מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות ניו יורק לחגיגה ספונטנית, וגדשו כל רחוב אפשרי במרכז ניו יורק. הכיכר הכי מפורסמת בניו יורק, טיימס סקוור, שגם בימים כתיקונם תמיד המתה מאנשים, הייתה כה צפופה שלא ניתן היה לזוז. ריח של שינוי הורגש באוויר, ושנים של תסכול הגיעו לסיומן באותו יום. המשך…

מרגרט בורק-וויט: תמיד בחזית ההסטוריה (ביוגרפיה בתמונות)

חלק א’: השנים הראשונות

מרגרט בורק-וויט לא ידועה כמו צלמות-כוכבות אחרות בעולם. היא לא צילמה סלבריטיס כמו אנני ליבוביץ, לא שתלה תינוקות מחופשים בתוך אדניות כמו אן גדס (מצטער, לא סובל את הסגנון שלה) ולא הסתובבה בחוגים הנחשבים בארה”ב ובאירופה כמו לי מילר.
היא הייתה צלמת נטו. במשך 40 שנה היא תיעדה מלחמות, סכסוכים אזוריים, שפל כלכלי ופריחה עבור מיטב עיתוני העולם. היא הייתה הצלמת הראשונה שהועסקה במגזין “לייף”, האישיות המערבית הראשונה שהוזמנה לצלם את ברה”מ שלאחר המהפיכה הקומוניסטית, והייתה לצלמת היחידה שצילמה קרבות בעודה שועטת בחזית הרוסית עם הכוחות הלוחמים מול גרמניה הנאצית. היא צילמה תמונות שעד היום לומדים ומנתחים בכל קורס צילום,וזווית הראיה שלה הייתה ייחודית וחוצת זמנים, ואין חובב צילום שלא ניתקל מתישהו באחת בתמונות שלה. המשך…