היטלר – אימונים בתורת הנאום, או רטוריקה היא עניין של פרקטיקה

אין עוררין על כך שהיטלר היה (לצערנו הרב), אדם כריזמטי ונואם מחשמל שהלהיב את הקהל. כולם זוכרים את הנאומים חוצבי הלהבות ונוטפי הארס והשנאה שלו, שבהם הוא מתלהב, מנופף בידיו ורוקע ברגליו, רגע אחד לוחש ובמשנהו צווח את דברי ההסתה שלו אל הקהל המשולהב שבלע את דבריו בצמא. כל נואם מנוסה עובד הרבה מאד על טכניקת הנאום שלו כך שהיא תראה נמרצת ומשכנעת מחד וטבעית וזורמת מאידך, אך מעטים הם האנשים שמצליחים לעשות זאת בקלות. גם קלינטון (להבדיל) עבד רבות כדי לשכלל את הכריזמה שלו, וגם אצלו הכל נראה טבעי וזורם בעת שהוא נואם. היטלר לא היה שונה מהשאר: בנבירה בארכיון של גטי מצאתי תמונות של היטלר בן ה-36 עובד על טכניקות הנאום שלו, משפר אותה ומתרגל שוב ושוב מימיקות ומצבים. שמונה שנים מאוחר יותר, לאסוננו הרב, הוא יצליח (גם בזכות הנאומים שלו), להבחר כקנצלר גרמניה.

המשך…

שלושה קטעים מרגשים

אורי קציר פרסם אתמול בבלוג המשובח שלו, אפלטון, רשימה של שלושה קטעים מרגשים והעביר את הלפיד הלאה לחמישה בלוגרים . בדרך  כלל כשאני מתוייג במשחקי הרשת הללו, אני מסרב בנימוס משום שהבלוג שלי הוא לא בלוג אישי אלא בלוג נישה בנושא הסטוריה. למרות זאת – הפעם דווקא בגלל הנושא החלטתי לכתוב ולהשתתף לראשונה במשחק.
מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש עשרות ומאות תחנות תרבות בחייו, וכולנו תבנית נוף האירועים שלנו, קשה מאד לבחור שלוש תחנות מרגשות בלבד. מה שלא אבחר ישאר בחוץ נשכח ועזוב, ואני אוהב את כולן וכולם : )
ובכל זאת, שלושה קטעים קצרים עם הקדמות ארוכות, מתקופות שונות בחיי:

המשך…

אושוויץ, מבט מהצד השני

בינואר 2007, לפני מעט יותר משנתיים, קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946, הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב.  עתה, שישים שנה לאחר מכן, הוא החליט להעבירו למוזיאון, אך דרש בתוקף שאלמוניותו תישמר. חודשיים לאחר מכן הועבר לרשותם אלבום תמונות שכיתוב בנאלי רשום על כריכתו – אושוויץ, 21.6.1944.

למרות הידע הרב והבלתי נתפס על ההתרחשויות הנוראות שאירעו שם, לא קיימים כמעט צילומים מאושוויץ, ורוב המידע הקיים היום מתבסס על הממצאים שהתגלו במחנה לאחר השחרור, על צילומים בדיעבד של מתקן ההשמדה המפלצתי, ובמיוחד על העדויות המזוויעות של הניצולים. התמונות סיפקו תיעוד נדיר לחיי הסגל במחנה, אנשים שעבורם אושוויץ היה מקום שבו חיו את חייהם, ביצעו את המוטל עליהם ביעילות מצמררת וניהלו גם חיי חברה פעילים. למרות שבעליו של האלבום נשאר עלום, הצילום על עטיפת האלבום מרמז שהוא כנראה היה שייך לקרל הוקר, סגנו של מפקד המחנה האחרון, ריכרד בר.

המשך…

גם אני קצת מאוהב באיימי ג’ונסון *

איימי ג’ונסון הצליחה בכל דבר שנגעה בו. היא נולדה ב-1903 בהאל, בריטניה, ושום דבר בשנות חייה הראשונות לא רמז שתתפרסם ותהפוך לגיבורה לאומית ולסמל להקרבה ולאומץ לב. היא הפכה לסמל לאומי, לטייסת בעלת שם שלא ידעה פחד ושברה שיאי טיסה רבים, ובאותה מהירות שבה כוכבה זרח – היא גם שקע, והיא נעלמה בין דפי ההיסטוריה. הפוסט הזה הוא הוקרה לאישה אמיצה שראוי שרבים יותר יכירו את שמה ואת קורות חייה.

המשך…