פרנסס

פרנסס פארמר עברה בחייה מה שרוב האנשים לא היו עוברים גם בשלוש תקופות חיים. רגע אחד היא הייתה כוכבת הוליוודית זוהרת, ובמשנהו – מאושפזת בכפיה בבית חולים לחולי נפש בעודה עוברת עינויים איומים ואונס. היא הייתה שחקנית מוכשרת, כותבת מצויינת, נון-קונפורמיסטית ונאמנה לאמת שלה, ובעיקר – היא חיה את חייה כפי שחשבה שראוי היה, בעוד שאר האנשים שמסביבה ניסו בכוח למנוע זאת ממנה. שלושה סרטים נעשו עליה, קורט קוביין כתב עליה שיר, ולפחות ארבע ביוגרפיות שונות נכתבו על האישה המדהימה הזו. הפוסט מוקדש לחלי גולדנברג, שבזכותה הכרתי את פרנסס פארמר. הפוסט מעט ארוך, אבל אי אפשר לספר כזה סיפור בקצרה.

המשך…

רכילות הורגת

הדה הופר חיה בהוליווד במשך ארבעים שנה. היא הופיעה ביותר ממאה וחמישים סרטים ולא הותירה בהם את חותמה, ולמרות זאת, היא הייתה מלכה. מלכה שזרעה פחד בהוליווד.

לואלה פארסונס הופיעה בפחות מעשרים סרטים, כתבה ארבעה תסריטים, וגם היא לא השאירה את חותמה כשחקנית, ולמרות זאת – כולם פחדו ממנה בהוליווד.

שנות הארבעים מכונות עד היום “תור הזהב של הוליווד”, לא מעט בזכות כוכבים כמו מרלן דיטריך, המפרי בוגרט, בט דייויס, קלארק גייבל, אינגריד ברגמן, ויויאן לי, גרי קופר וארול פלין שהינם רק קומץ מהשמות שכיכבו באותה תקופה על המסכים. ובהוליווד כמו בהוליווד, כולם בגדו בכולן, כולן שכבו עם כולם, ושערוריות בהשתתפות מיטב כוכב הוליווד פרצו שם חדשות לבקרים. שום דבר ממה שאנחנו שומעים היום לא הומצא על ידי שחקנים מודרנים. המשך…