לפני 26 שנים סטניסלב פטרוב הציל לבדו את העולם. האיש הצנום הזה, שאין כלום בינו ובין המראה הטיפוסי של גיבורי העל מתוך חוברות הקומיקס, החזיק למשך מספר שעות את גורל העולם כולו בידיו, ולא תהיה זו הגזמה לומר שבזכות קור רוחו, בהירות מחשבתו והאומץ שלו, אנחנו עדיין כאן היום.
ב-1983 העולם עדיין היה מחולק לשני גושים ברורים: ברה”מ שמספר שנים קודם לכן פלשה לאפגניסטן ועוררה עליה את רוגזו של העולם כולו כבר בוססה בבוץ האפגני מבלי יכולת לצאת. יורי אנדרופוב, ראש הק.ג.ב לשעבר, היה מנהיג הגוש הקומוניסטי כולו והוביל קו נוקשה ובלתי מתפשר מול המערב. בצד השני, בארה”ב, רונלד רייגן – לאומן לא פחות ושונא זרים וקומוניסטים בנשמתו סירב לכל הצעה לפירוק החימוש הגרעיני וחצי שנה לפני כן החל בהקמת פרוייקט ההגנה הגרנדיוזי ביותר שהעולם ידע – תוכנית מלחמת הכוכבים שרק העמיקה את החשדנות והאיבה בין הגושים.
ב-1 בספטמבר 83, טיסה 007 של Korean Air המריאה מניו יורק בדרכה לסיאול שבקוריאה. על הטיסה היו 269 נוסעים ואנשי צוות, ובתוכם אמריקאים רבים שאחד מהם היה אף חבר קונגרס. מסיבה כלשהי שלא הובררה, סטה הטייס מנתיבו והחל לטוס מעל אדמת ברה”מ. הרוסים, בראותם מטוס זר שחדר לשטח הטריטוריאלי שלהם, הזניקו מטוסי קרב ולאחר שהטייסים נואשו מליצור קשר עם הטייס הקוריאני, הם קיבלו הוראה ליירט את המטוס ולהפילו. כל מאתיים שישים ותשעת נוסעי הטיסה הזו נהרגו.
מהומת אלוהים פרצה בארה”ב כשהגיעו הבשורות הקשות. “ברברים”, “אמפריית רשע”, “פשע נגד האנושות שלעולם לא ישכח”, היו רק חלק מתוך הביטויים שהשמיע הנשיא רייגן בנאום יום למחרת האסון. כל ההסברים של הרוסים לפיהם עשו את כל שביכולתם למנוע את היירוט בטרם נאלצו לפעול, נפלו על אזניים ערלות. המשך…