כושים למכירה

(הכותרת פרובוקטיבית בכוונה).

המודעה הזו פורסמה בארה”ב בדיוק היום לפני 150 שנה, ב-28 באוקטובר 1859.

תרגום חופשי:

כושים למכירה

ביום שלישי בעוד חודש, ב-29 בנובמבר, אמכור במכירה פומבית שמונה עבדים איכותיים לשירות המשפחה, הכוללים:

  • גבר שחור אחד, באיכות מעולה, לעבודות שדה
  • נער בן 17 באיכות דרגה א’, אמין ומתמחה כמשרת ביתי
  • טבחית מעולה
  • משרתת ביתית
  • תופרת
  • כל השאר (3) ילדים מתחת לגיל 12

כולם נמכרים ללא פגמים או בעיות, עקב העובדה שאני מעתיק את מגורי צפונה. בנוסף מוצעים למכירה רהיטי מטבח, רהיטים שונים לבית, ציוד אורווה וכו’.

התנאים יסוכמו ביום המכירה עצמו.

ג’ייקוב אוגוסט, צפון קרוליינה, 28 באוקטובר 1859.

המשך…

חמישים שנה של הסוואה

אלברט קשייר (Albert Cashier), היה טוראי אפור למדי בצבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית.  הוא הפגין גבורה בלוחמה, אך יש סיפורי גבורה והקרבה מפוארים משלו. הוא לחם בארבעים קרבות ונותר בחיים, אך אין בכך מעשה יוצא דופן עד כדי אזכור בספרי ההסטוריה. הוא צעד אלפי מיילים במשך שלוש שנות שירותו בצבא, אך כך עשו גם חבריו ועימם עוד עשרות אלפי חיילים נוספים.

למרות זאת, הוא יזכר בתולדות המלחמה הזו, עקב סיפורו המדהים.

אלברט קשייר מעולם לא היה קיים. הוא היה למעשה ג’ני הודג’רס, נערה אירית בת 19 שהחליטה להתחפש לגבר ולהתגייס למלחמה.

ג’ני הודג’רס נולדה (כנראה) בבלפסט. בגלל שכל חייה היו רצופים בהטעיות מכוונות ונסיונות להסתיר את זהותה, קשה לדעת את הפרטים הנכונים, אך מס’ חוקרים מאוחדים היום בדעה שהיא נולדה ב-1844 כילדה לא חוקית לפי מנהגי אותה תקופה, ולכן לא נשקף לה כל עתיד בחברה המעמדית והנוקשה שנולדה לתוכה.

את שנותיה הראשונות עשתה כרועת צאן אצל דודה, ומס’ שנים לאחר מכן אמה התחתנה עם גבר ששם משפחתו היה קשייר.  הרעב הנורא באירלנד של אותה תקופה שהפיל עשרות אלפי חללים גרם למשפחתה להגר לארה”ב, ושם, על מנת שיוכלו להתפרנס, ג’ני לבשה בגדי נער, קראה לעצמה אלברט קשייר וכך השיגה עבודה.

לאחר מות אמה, עזבה את הבית והמשיכה להתחזות לגבר. כך השיגה עבודה בחווה באזור אילינוי, ובשנים הבאות היא עבדה עבודת פרך בחוות שונות באזור. בעת שהייתה בת 17 פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית, ושנתיים לאחר מכן ג’ני החליטה לעשות מעשה שישנה את כל חייה: היא החליטה להתגייס לצבא הצפון. 600,000 איש מתו במהלך המלחמה העקובה מדם שפילגה את ארה”ב, וכחלוף שנתיים של קרבות, כל מתגייס פוטנציאלי התקבל בברכה לצבא, מבלי שנבדקה כשירותו ללוחמה. חיילי החי”ר של המאה התשע-עשרה, לוחמים שנדרש מהם היה כושר צעידה ואומץ עיוור לצעוד לעבר שורות האויב בידיעה ברורה שיהוו בשר תותחים היו תמיד מצרך מבוקש, וג’ני התקבלה מיד לשורות אחת היחידות שהוקמו באזור אילינוי, גדוד הרובאים מס’ 95.

המשך…