המירוץ הגדול אחר החסידה

צ’ארלס ואנס מילר היה איש מוכשר מאד. הוא היה סטודנט מצטיין, עורך דין מצליח, איש עסקים שהפך למליונר, ובנוסף הוא היה פילנטרופ נדיב. אבל לא זו הסיבה שבזכותה הוא הפך למפורסם. בשנת 1926 שמו נישא בפי כל בקנדה, מולדתו, בזכות תחרות אבסורדית שהכריז עליה לפני מותו, תחרות שגרמה למדינה שלמה לעקוב אחר תוצאותיה עד לתוצאות המפתיעות. הפוסט הזה מוקדש לפרשייה הזויה ומדהימה, ולטירוף שאנשים מסוגלים להגיע אליו כשהכסף מסנוור את עיניהם.

המשך…

פוסט אורח: דון פסיפיקו ופרשת הפיצויים

דון דוד פסיפיקו, סוחר יהודי מהמאה ה-19, עמד במרכזה של תקרית דיפלומטית אירופית, שאנטישמיות, כוחניות, לאומנות וגאווה שימשו בה לסירוגין. המונח “מדיניות של ספינות תותחים” כתיאור של דיפלומטיה המגובה באיום של הפעלת כוח נכנס לשימוש בעקבות האירוע הנ”ל, והופעל מאז פעמים רבות בהסטוריה. הפרשייה הזו, שראשיתה בתקרית מקומית, ובהמשכה עירבה את יוון, בריטניה, צרפת ומדינות נוספות מתוארת בפוסט אורח של נדב מלר.

המשך…

כושים למכירה

(הכותרת פרובוקטיבית בכוונה).

המודעה הזו פורסמה בארה”ב בדיוק היום לפני 150 שנה, ב-28 באוקטובר 1859.

תרגום חופשי:

כושים למכירה

ביום שלישי בעוד חודש, ב-29 בנובמבר, אמכור במכירה פומבית שמונה עבדים איכותיים לשירות המשפחה, הכוללים:

  • גבר שחור אחד, באיכות מעולה, לעבודות שדה
  • נער בן 17 באיכות דרגה א’, אמין ומתמחה כמשרת ביתי
  • טבחית מעולה
  • משרתת ביתית
  • תופרת
  • כל השאר (3) ילדים מתחת לגיל 12

כולם נמכרים ללא פגמים או בעיות, עקב העובדה שאני מעתיק את מגורי צפונה. בנוסף מוצעים למכירה רהיטי מטבח, רהיטים שונים לבית, ציוד אורווה וכו’.

התנאים יסוכמו ביום המכירה עצמו.

ג’ייקוב אוגוסט, צפון קרוליינה, 28 באוקטובר 1859.

המשך…

ברטון וספיק: תעלומת ירי (?) בת 150

ריצ’רד פרנסיס ברטון היה אחד ההרפתקנים הגדולים ביותר של המאה ה-19. בעידן שבו מרבית האנשים עדיין לא חשבו על מסעות בעולם כעל “טיול”, ונדדו בין מדינות רק בעת מלחמות ובשעת משבר כמו רעב ומגיפות, הוא הספיק לטייל בכל העולם, לכתוב על בתי בושת בהודו, עלייה לרגל למכה ועל מסעות מופלאים באפריקה. הוא היה נועז, מתוחכם, איש שיחה מרתק, חוקר בעל שם, ובטוח בעצמו כפי שרק איש שחווה כבר הכל יכול להיות. במהלך חייו הוא ידבר ארבעים שפות, יהפוך למומחה למין אקזוטי, יתרגם את הקאמה סוטרה, ויגלה מקומות נידחים. המשך…

קפטן הלר עושה את מקסיקו

לפני כשבועיים, בצ’ט עם מכר וירטואלי, שוחחנו על ספרים שאהבנו בילדותנו ושנינו ציינו ספר אחד שכילדים קראנו אותו פעמים רבות. בעקבות השיחה הזו החלטנו לכתוב שני פוסטים מקבילים שישוחררו באותו יום, כל אחד מנקודת מבטו על הספר ההוא, “סיירת ורה קרוז” שמו. הפוסט הזה הוא החצי שלי בניסיון הזה. את החצי השני אפשר לקרוא כאן אצל אורי קציר בבלוג המשובח שלו, “אפלטון”.

קפטן הלר שאל את עצמו מה עכשיו. הוא כבר טיפס באנדים ובסיירה מדרה. הוא צד כבר דובים בקוטב הצפוני, באפלוס עם האינדיאנים בארה”ב ויענים בדרום אמריקה. הוא כבר ראה הכל וחווה את כל מה שבני דורו רק קראו עליו בעיתונים באיחור של שבועות. השנה הייתה 1846, והוא תהה מה הלאה. “הא, המלחמה עם מקסיקו”, הוא אמר לעצמו והחליט להתגייס לשורות צבא ארה”ב.

קפטן הלר לא היה קיים באמת. הוא היה דמות בדיונית, האלטר אגו של תומס מיין-ריד, מחבר הספר “סיירת ורה קרוז”, שכמו גיבורו היה הרפתקן בזכות עצמו. הוא נולד והתחנך בראשית המאה ה-19 באירלנד, אך למרות תקוותיו של אביו, לא הצליח לסיים את לימודיו, ומקץ ארבע שנים הוא הוסמך כמורה אך לא ככומר כמו אביו. לאחר שהות קצרה בעיר הולדתו בערה בו תאוות הנדודים והוא הפליג לארה”ב בחפשו אחר הרפתקאות. בשנים הבאות הוא עבד כמורה פרטי בצפון, מוכר תירס בניו יורק (משרה ממנה פוטר לאחר שסירב להצליף בעבדים), מורה למתמטיקה בבית ספר פרטי, ומוכר בחנות כלבו בלואיזיאנה, ובין עבודה לעבודה הוא נדד ברחבי ארצות הברית.


המשך…