הרבה לפני המצאת פוטושופ, המחשב האישי, צילום דיגיטלי או כל מניפולציה בצילום (למעט ריטוש בסכין), החליטו שני צלמים אמריקאים, ארתור ס. מול וג’ון ד. תומאס, להרים פרוייקט צילום ייחודי במהלך מלחמת העולם הראשונה להעלאת המורל האמריקאי, כאות לפטריוטיות ולכוחה של ארה”ב. המטרה המוצהרת שלשמה הפרוייקט בוצע הייתה עידוד מכירת אגרות חוב מלחמתיות למימון המאמץ האמריקאי באירופה.

הפרוייקט שעליו הם עבדו היה יצירה של תמונה אנושית של פסל החירות על גבי הקרקע, על ידי שימוש באלפי אנשים שיצרו את הדמות.

התוצאה, בעיני, היא לא פחות ממדהימה:  עבודה מדוקדקת והפעלת אלפי אנשים בתקופה שאמצעי תקשורת ניידים לטווח קצר הייתה נדירה, ירידה לפרטים קטנים, משמעת צבאית וחזון יצרו בסופו של דבר תמונה נפלאה:

פסל החירות - תמונה אנושיתהקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים נוספים בתוכה

פרטים נוספים על הצילום:

תאריך ביצוע: יוני 1918

כמות אנשים בתמונה: 18,000 חיילים מן המשמר הלאומי של איווה.

מקום צילום: קמפ (מחנה) דודג’, איווה.

כל השטח שעליו עומדים החיילים הוא גם היום חלק מהבסיס הצבאי. מכיוון שכל השטח הוא מישורי לחלוטין, הצלמים עמדו על רמפה גבוהה שנבנתה במיוחד עבור הצילום על ידי אנשי הסטודיו.

הטמפרטורה בחוץ עמדה ביום הצילום על 41 מעלות בצל (שלא היה), והחיילים, לבושים במדי צמר עבים, החלו להתעלף בהמוניהם. עד לגמר הצילום כמה עשרות חיילים איבדו את הכרתם ופונו לקבלת טיפול רפואי.

אחד הסמלים ביחידה, שהיה אחראי על סידור חלק מקבוצות החיילים תיאור את העבודה:

אלפי מטרים של סרט סימון לבד הוצבו על הקרקע, והודקו למקומם. לכל חייל נאמר בדיוק מה המקום שהוא צריך לעמוד עליו. אותו סמל ממשיך ומתאר בפאתוס פטריוטי כיצד מאות מתוך אותם חיילים היו מהגרים חדשים לארה”ב, אנשים שנולדו במדינות אחרות ובחרו לקבוע את ביתם בארץ החרות ומולדת האמיצים, ועתה הם מצאו את עצמם יוצרים במו גופם את הסמל הידוע מכל של החירות האמריקאית. הוא מוסיף שאין לו ספק שלו נדרשו אותם חיילים, בשם אותה חירות,  למסור גם את חייהם עבור מולדתם החדשה – אין לו ספק שלא היו מהססים ולו לשנייה אחת.

בשורה הראשונה, זו שיוצרת את בסיס הפסל, עומד הקולונל ניומן, מפקד הבסיס, מלווה באנשי המטה שלו.

מידות:

אוך כל הפסל: 380 מטר.

אורך הזרוע המחזיקה את הלפיד: יותר מ-100 מטר.

אורך הלפיד: 60 מטר

התמונה מטעה מבחינת פרספקטיבה ומרחק, אבל חלק הארי של האנשים מרוכזים דווקא בלפיד. מתןך 18,000 האנשים המרכיבים את הפסל כולו, 2/3 מתוכם, כ-12,000 איש מרכיבים את הלהבה בלפיד. הלפיד עצמו הורכב מעוד 2,800 איש ושאר הגוף כולל הזרוע המונפת מורכב מ-4,200 האנשים הנותרים.

עבודת הפרופורציות והתכנון מעולים בעיני. למרות שלא רואים כאן, וזו גדולתם של הצלמים שתכננו את עמידת האנשים, הזרוע המונפת ביחד עם הלפיד והאש הם באורך של פי שמונה מאורך הגוף על הקרקע, עובדה שמהזווית הזו לא ניתן לראות כמובן.

שני הצלמים הללו, ארתור ס. מול וג’ון ד. תומאס, המשיכו ויצרו פרוייקטים נוספים כמו התמונה הזו במקומות שונים בארה”ב.

כך למשל, הם יצרו תמונה של נשיא ארה”ב באותה תקופה, וודרו ווילסון, על ידי שימוש ב21,000 חיילים באוהיו, ותמונה נוספת של פעמון החירות האמריקאי על ידי שימוש ב-25,000 חיילים אחרים, כולל דיוק כזה לפרטים ברמה של יצירת הסדק בפעמון החירות, כמו בפעמון המקורי.

צירפתי מספר תמונות נוספות. שווה להקליק ולהגדיל אותן, על מנת להתרשם מהפרטים הקטנים ומהחיילים הבודדים המרכיבים את התמונה.

LivingUncleSam, LoRes_smallהקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים נוספים בתוכה

הנשיא וודרו ווילדוןהנשיא וודרו ווילסון, 21,000 איש: הקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים מפורטים עד לחייל הבודד

פעמון החירותפעמון החירות: 25,000 איש: הקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים מפורטים עד לחייל הבודד


מגן - דגל ארה"במגן אנושי אמריקאי: 30,000 איש: הקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים מפורטים עד לחייל הבודד

הנשר האמריקאיהעיט האמריקאי: 12,500 איש: הקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים מפורטים עד לחייל הבודד


מכונת יריה, בוצע בבסיסיס הדרכה בנשק

עיט האמריקאי משולב עם מכונת יריה: 22,500 איש+600 מכונות יריה: הקליקו על התמונה להגדלה ולצפייה בפרטים מפורטים עד לחייל הבודד