במהלך שבוע הסיורים ברחבי נורמנדי גיליתי תופעה שלא הכרתי קודם, ולא הייתי מודע לקיומה. נתקלתי באיש שבתמונה ב-5 ביוני בחוף ארומאנש , החוף המשקיף על שברי הנמל המלאכותי העצום שהוכן מראש באנגליה והובא בשלמותו לצרפת בעת הפלישה על מנת לשמש כמעגן לכל מאות האוניות שציפו לתורן לפרוק חיילים, כלי רכב ואספקה.

האיש שבתמונה ובנו לבשו מדי צנחנים וענדו את תג “העיטים הזועקים” (Screaming Eagles), תג חטיבה 101, אחת משתי חטיבות הצנחנים שהשתתפו בפלישה. הם ירדו מרכב חדש, פתחו את תא המטען והחלו להתלבש ולהצטייד בכל ערכת הצנחנים, כולל את חפירה, סכין ירך ונשק. כל פריטי הציוד (כולל הרימונים שבתמונה) מקוריים, ונרכשו בכסף רב דרך האינטרנט.

בשעות שלאחר מכן החלה הכיכר המשקיפה על החוף להתמלא באנשים לובשי פריטי לבוש צבאי. רובם עטו מדים אמריקאים, ומיעוט קטן בלבד לבש מדים אנגליים. הם הגיעו בג’יפים משוחזרים הצבועים בצבעי היחידות השונות, רכובים על אופנועים בני שבעים שנה ויותר, ואפילו במשאיות אספקה מאותה תקופה.

צנחן של סופ"ש

צנחן של סופ"ש

כל האנשים הללו (הערכה כמותית עצמית של האנשים איתם נפגשתי עומדת על מס’ אלפי אנשים), רובם אירופאים, מתייחסים לתחביבם כדרך חיים. הם נפגשים מס’ פעמים בשנה באתרי קרבות מפורסמים שנורמנדי הוא המרכזי שבהם, אך גם אתרי קרבות אחרים בצרפת, הולנד, בלגיה וגרמניה לא נפקדים מהרשימה. מטרת המפגשים היא כפולה: מלבד המטרה הברורה של הצגה לראווה של כלי הרכב המשופצים שעליהם עבדו מס’ שנים ושל פריטי הלבוש והנשק שהצליחו למצוא, רוב האנשים הצהירו שמטרתם הראשונית היא לחנך, ללמד ולהמחיש לכל מי שפוגש בהם, איך חיו הלוחמים במלחה”מ השנייה, ולעורר מודעות לעובדה שלפני פחות משבעים שנה אירופה השלווה הושמדה ונקרעה תחת המלחמה הקטלנית ביותר שידעה האנושות. משפחות שלמות עוסקות בכך בסופי השבוע שלהם. בני המשפחה שבתמונות הנ”ל הגיעו עם 3 כלי רכב (כולל המשאית הניראית ברקע בתמונה של אם המשפחה), ובהרכב מלא של הורים וילדיהם הבוגרים.

משפחות שלמות משחזרות את התקופה

משפחות שלמות משחזרות את התקופה

עוד אנו מדברים, ולפנינו עוברת כיתת “צנחנים” שהמ”כ שלה מצעיד אותם בסך בתרגילי סדר. לא מדובר כאן בהצגה לתיירים: כל המצולמים בתמונה הנ”ל הם אירופאים, ומשקיעים זמן לא מועט בתחביבם תוך הקפדה על כל פרט זעיר במדים ובציוד הנלווה. כישראלי שנאלץ לבלות שעות ארוכות בשמש בביצוע תס”ח (תרגול סדר חמוש) לצלילי קולו הרועמים של רס”ר המשמעת הגדודי, העובדה שאנשים מוכנים לעשות זאת מיוזמתם ובזמנם החופשי שיעשעה אותנו. אחד השותפים שלנו לטיול, חייל אמריקאי המשרת בגרמניה לאחר מס’ שנים בעירק ובאפגניסטן הגדיר זאת כך: “רק מי שמעולם לא נאלץ ללבוש מדים בצבא אמיתי, משחק בשעות הפנאי שלו בחיילים”.

גם הרכב המשוריין הזה נמצא בבעלות פרטית. בעת שבעליו עוצר להדגמות, הוא שולף סטנד ובו הסברים בשלוש שפות על כלי הרכב שלו ועל מאמצי השחזור שנעשו כדי להביא אותו למצב הנוכחי.


0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *