אלן אייבל אהב ללגלג ארצות הברית המהוגנת. במשך עשרות שנים הוא דאג שוב ושוב לחשוף את האבסורד שבהתנהגות העדרית של התקשורת, ותוך כדי כך הצליח לעשות כותרות בכל העיתונים החשובים בארה”ב שתיארו אותו כסיוט הגדול של התקשורת האמריקאית.  פעם הוא המציא מעשה אבסורדי חדש, הקים תנועה המונית כלל אמריקאית שתמכה במוסריות שהציג, ואז דאג לפוצץ את הסיפור ולהציג את אלפי תומכיו כאוסף הזוי של אנשים מוזרים. בתו של אלן, ג’ני אייבל, הפיקה לפני שלוש שנים סרט תיעודי על אביה, סרט שזכה בפרסים רבים בפסטיבלים ברחבי העולם. יצרתי עימה קשר, ובברכתה (ובעזרת חומר שהעבירה לי), אני רוצה לספר על אלן אייבל, איש לא רציני.

אין דבר אחד בביוגרפיה של אלן אייבל שאפשר לקחת כמובן מאליו או כנכון. הוא מספר על עצמו שבמלחמת העולם השנייה הוא גויס ונשלח לאירופה כמתופף בלהקה של גלן מילר, אבל היה לו ברור שלצערו הוא לא מתופף כה גדול, ושממוסיקה הוא לא יפתח קריירה.

אלן אייבל כמתופף, בתחילת הקריירה שלו

בניסיון להפוך לבדרן הוא עקר לניו יורק, אבל לצערו הרב הוא לא זכה להצלחה מרשימה במועדונים. על מנת שיוכל להתפרנס הוא מצא עבודה כפקיד ב-AAA (המקבילה האמריקאית למ.מ.ס.י), ובשיעמומו הרב הוא החל לתת ללקוחות הוראות נהיגה מוזרות,  מה שגרם לו להיות מפוטר מעבודתו. בעבודה הבאה שלו כמדריך גולף הוא השתעמם, ובעת שבכירי חברת האלקטרוניקה ווסטינגהאוס הגיעו לקבל שיעורים, הוא החליט להסביר להם שהדרך הנכונה לשחק היא בתנוחות של ריקוד בלט. במשך יום שלם העביר להם שיעורי בלט/גולף, מבלי שהם יעלו על המתיחה.

אבל כל המתיחות הללו, ועוד כמה נוספות, היו רק הכנה למתיחה האמיתית, זו שפרסמה אותו ברחבי ארה”ב, והפכה אותו למתחן הלאומי שלה:

ב-1959, אייבל הקים אגודה חדשה, “האגודה לצניעות של חיות עירומות” Society for Indecency to Naked Animals  – SINA , ויצא לקמפיין ארוך שנמשך כמעט ארבע שנים. מטרות האגודה היו לגרום לכך שבכל ארה”ב אנשים ילבישו את החיות שלהם, וישמרו על צניעותם של בעלי החיים. הסלוגן שנבחר לקמפיין היה “A nude horse is a rude horse”, ומסע הצלב החל. באק הנרי, שחקן מבוגר שנראה מכובד ובעל סמכות נבחר על ידי אייבל לגלם את ראש התנועה,  ג’י קליפורד פראוט, ובמאי 1959 הוא התראיין בתוכנית הבוקר של סי.בי. אס. ופרס בה את משנתו. אייבל עצמו הוצג בשם מזוייף כסגן נשיא התנועה.

אלפי מכתבים הגיעו לאייבל ביום המחרת. החל ממכתבי תמיכה, וכלה במכתבי נאצה זועמים. כל כלי תקשורת אפשרי ביקש כמובן לראיין את השחקן שאייבל בחר לגלם את נשיא האגודה המכובדת, וזה נענה ברצון.

כרזת של S.I.N.A הקוראת להלבשת חיות הבית

“צניעות היום פירושה מוסר מחר” הוא טען בתוקף, וכמו בכל רעיון אבסורדי ומטופש, אלפי אנשים שלא הבינו שמדובר במתיחה הצטרפו לארגון שאייבל ייסד, והחלו לטעון בתוקף שלא ייתכן שבלי חיים עירומים יסתובבו בין אנשים מהוגנים. הם הצטרפו אליו להפגנות, קיימו עצרות תמיכה, חילקו חומר מודפס וקידמו בלהט את הרעיון.

קליפורד פראוט טען באחד הראיונות שערך שלתנועה יש כבר 50,000 תומכים רשומים, ודחק בהם לקיים את מצע האגודה בקהילותיהם בכל רחבי ארה”ב. ההצעה שלו הייתה שבכל מקום שבו נראה בעל חיים לא לבוש, מתנדבי התנועה יגשו לבעליו ויגישו לו עלון המפרט את אי המוסריות שבכך. “צו מוסר” הם קראו לעלונים הללו.

אייבל עצמו אף הגדיל לעשות וביחד עם אשתו הוא הפגין מול הבית הלבן בדרישה שהממשל יאכוף את דרישתו המוזרה.

השחקן שגילם את נשיא האגודה ואשתו של אייבל, בהפגנה מול הבית הלבן

אלן אייבל (שהציג את עצמו במהלך ארבע שנות המתיחה כברוס ספנסר), מפגין מול הבית הלבן

סגן נשיא האגודה, ביל ספנסר (אלן אייבל) מסביר את דעותיו בתוכנית טלוויזיה. שימו לב לתמונה של הפרה במכנסיים

כתבה מעיתון על האגודה לצניעות בקרב בעלי חיים

באוגוסט 1963 וולטר קרונקייט בעצמו הציג בתוכנית החדשות שלו בסי בי אס כתבת תחקיר על S.I.N.A ועל מטרותיה, ועשרות מליוני אנשים צפו במגוון חיות לבושות בבגדים, ובראש האגודה שהסביר את מדוע חיה עירומה היא חיה לא צנועה. זה היה היה גם סוף המתיחה. התפוצה העצומה של התוכנית גרמה לכך שבאק הנרי זוהה על ידי אנשים רבים כקומיקאי שכבר הופיע בטלוויזיה, ובכך המתיחה נחשפה והפרשיה התפוצצה.

בימים שלאחר מכן אלן אייבל התראיין וסיפר עד כמה אנשים בכל ארה”ב הזדהו עם המטרה שלו ופעלו נמרצות לקדם אותה.  לטענתו, הוא אף קיבל תרומה של 40,000$ ממיליונרית אלמונית בסנטה ברברה, תרומה שאייבל דחה בתירוץ שתקנון האגודה אוסר קבלת תרומות. הוא הוסיף וסיפר שלאורך שלוש וחצי שנות המתיחה, רק אנשים ספורים שאלו אותו אם מדובר במתיחה, בעוד שכל השאר האמינו לו ולרצינות כוונותיו, בין אם נטו לקבל את דעתו ובין אם לאו.

תקליט + עלון שהופץ לתומכי התנועה (הקליקו להגדלה)

תקליט + עלון שהופץ לתומכי התנועה (הקליקו להגדלה)

בשנת 2000  המתיחה הזו הוגדרה כאחת ממתיחות המאה, בסדרת תוכניות סיכום המאה של טיים לייף, Century of Change.

אייבל עצמו המשיך בעשרות מתיחות לכל אורך חייו.  באחת המתיחות למשל הוא שכר שחקן מחופש לשייח’ ערבי שהופיע עם לימוזינה ושומרי ראש לטורניר ראווה לאיסוף צדקה בניו יורק.  אף אחד לא הכיר אותו, אבל למראה השייח’ המכובד הם איפשרו לו לשחק טניס עם שחקני קולנוע, זמרים, שחקני טניס מפורסמים ועוד מול קהל אמיתי במשך כשעה, ואז עזב.

אלן אייבל, קיצוני משמאל, כאחד מאנשי הפמליה של השייך

אלן אייבל, קיצוני משמאל, כאחד מאנשי הפמליה של השייח'

בהזדמנות אחרת הוא שכר כפיל של אידי אמין שאותו מצא ברכבת התחתית, פרסם שאידי אמין יתחתן עם בחירת ליבו במלון פאלאס בניו יורק, וערך להם טקס חתונה. בין האורחים בחתונה היו עיתונאים שאכלו את הסיפור, ומספר לא מבוטל של סוכני C.I.A ו F.B.I שהגיעו לשם.

כל המתיחות הללו, ועוד עשרות נוספות, מופיעות באתר שהקימו ביתו של אייבל, בדף המתאר את כל המתיחות לפי תאריך.

כפילו של אידי אמין ובחירת ליבו, בטקס חתונה מזוייף שאייבל ערך

כפילו של אידי אמין ובחירת ליבו, בטקס חתונה מזוייף שאייבל ערך

בשניים בינואר 1980, מישהו הודיע לתקשורת שאלן אייבל נפטר מהתקף לב. הניו יורק טיימס פרסם למחרת ידיעה בעניין, ובה הספד קצר וסיכום חייו של אייבל. באותה שעה בדיוק אלן אייבל כינס מסיבת עיתונאים, הודע שהוא חי, ושהמתיחה בוצעה על מנת לבדוק את עירנות התקשורת ויכולת אימות הידיעות שלה. עורכו של הניו יורק טיימס שנפל בפח כל כך זעם, עד שצוטט באמרו שהוא נשבע ששמו של אייבל לעולם יופיע יותר על עמודי הניו יורק טיימס. הוא כמובן לא עמד בכך, אחרי שמתיחות חדשות התפרסמו בכלי תקשורת אחרים…

ידיעת ההספד בניו יורק טיימס על מותו (המפוברק) של אלן אייבל

אייבל לא הצליח להגיע לרווחה כלכלית מהמתיחות שלו, ובסרט שביתו הפיקה לפני מספר שנים היא אף סיפרה שהוא נקלע לקשיים כלכליים, נאלץ למכור את ביתו, ועתה הוא חי כפנסיונר עם רעייתו בדירת מרתף צנועה שאחד מחבריו העמיד לרשותו. ועדיין – הוא אומר שלא היה מסוגל בשום אופן לחיות את חייו אחרת, בוודאי שלא כפקיד מאחורי שולחן כתיבה שעובד מתשע עד חמש, ושלרגע אינו מצטער על דרך חייו. הדף הרשמי והמלא בכל פרטי הביוגרפיה שלו והסרט שנעשה עליו חייו נמצאים כאן.

אלן אייבל עם רעייתו וביתו שהפיקה סרט תיעודי על חייו של אביה

אלן אייבל עם רעייתו וביתו שהפיקה סרט תיעודי על חייו של אביה


0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *