בט דייויס על ג’ואן קרופורד: “גבות העיניים שלה ניראו כמו זחל אפריקני, והרגע הטוב ביותר שלנו היה כשדחפתי אותה במורד המדרגות ב- Whatever Happened to Baby Jane

ג’ואן קרופורד על בט דייויס: “קחו ממנה את העיניים הבולטות, את הסיגריה ואת הדיבור המתומצת ומה נותר? היא כולה זיוף אחד גדול, אבל נראה שזה מה שהציבור אוהב”.

מעטים הריבים בהוליווד שהיו יותר טעוני רגשות, רוויי שינאה וממושכים כל כך מאשר האיבה בין בט דייויס וג’ואן קרופורד. במשך ארבעים ושתיים שנות קריירה פורחת שתי הדיוות הגדולות של הוליווד טיפחו והעצימו תיעוב הדדי מלווה בהשמצות פומביות ובהפגנות כוח בכל הזדמנות ומקום אפשריים.

בט דייויס

בט דייויס

מקורו של הסיכסוך, כך מספרת האגדה, היה על ליבו של גבר: דייויס שכיכבה בסרט “מסוכן” עם פרנצ’וט טון, שלמרות ששיחק ביותר ממאה סרטים שמו לא יאמר מאומה לרובנו, התאהבה בו מבלי לדעת שבאותה עת בת זוגו הייתה ג’ואן קרופורד. ואילו קרופורד, למרות היותה האשה הנבגדת במשולש הרומנטי שנוצר, לא נלחמה בדייויס אלא להיפך: ביודעה מיהי הכוכבת הגדולה יותר מבין שתיהן, היא ניסתה להתחבב על דייויס כמיטב יכולתה. זה לא עזר לה: דייויס הזועמת סירבה לסלוח (על מה?) וטבעה על קרופורד את המשפט המפורסם לפיו “קרופורד שכבה עם כל הכוכבים של MGM חוץ מאשר עם לאסי”. שנתיים לאחר מכן, קרופורד הגדישה את הסאה ועברה לעבוד באולפני פאראמונט שהיו הטריטוריה המוחלטת של דייויס. הקרב על הבכורה פרץ.

כעבור שנתיים בט דייויס סירבה להצעה להופיע בסרט “מילדרד פירס“. קרופורד, שהייתה הבאה בתור מבחינתם של מנהלי האולפנים, כיכבה בסרט, ולזוועתה של בט דייויס היא זכתה בטקס האוסקר של 1946 בפרס השחקנית הטובה ביותר עבור תפקידה בסרט. המלחמה הוכרעה לעת עתה. דייויס הודחה מכס המלכות, ומלכה חדשה הומלכה באולפני פאראמונט.

ג'ואן קרופורד

ג’ואן קרופורד

בשנים הבאות שתיהן כיכבו במס’ סרטים מצליחים. בט דיוויס הייתה מועמדת לאוסקר מס’ פעמים אך מלבד הזכייה האחרונה שלה בשנת 39′, לא הצליחה לזכות שוב, ובמקביל גם קרופורד שוב הייתה מועמדת פעמיים לזכייה בפרס הנחשק. ב-53′ שתיהן היו מועמדות לפרס השחקנית הטובה ביותר, אך למרבה הצער (או השמחה) ההדדיים, הזוכה הייתה שחקנית אחרת.

בעשרים השנים שחלפו מאז התקרית הראשונה ביניהן, נעשו נסיונות רבים ללהק את שתי היריבות המרות בסרט אחד, אך פעם אחר פעם הנסיונות נכשלו. העלות הגבוהה שבליהוק שתי שחקניות גדולות הייתה ברת פתרון, אך הריבים על התפקיד הראשי בכל תסריט חסמו כל נסיון להפקת סרט שכזה.

רק משהועם זהרן של שתי הדיוות, 20 שנה מאוחר יותר, נסללה הדרך להפקת הסרט המיוחל. שתיהן הסכימו באי רצון לככב בסרט Whatever Happened to Baby Jane. העובדה שלראשונה מזה עשרות שנים שתיהן עבדו ביחד העניקה להן הזדמנות פז לפרוק את שנות האיבה שלהן בדרכים רבות מספור. דייויס למשל, בידעה שקרופורד היא אלמנתו של נשיא פפסי קולה, דרשה שבחדרי ההלבשה תותקן מכונה לממכר משקאות של קוקה קולה כמובן…

בנוסף, התסריט הפיזי ורווי הסצינות הגופניות גרם לכך שהמכות והדחיפות בין שתי הדמויות היו, לפי דברי הצוות, אמיתיות לגמרי. במהלך ההסרטה קרופורד הובהלה לבית חולים עם זעזוע מוח וחבורות בכל גופה לאחר שדייויס בעטה בה באמת במקום לסמן, ודייויס שבסצינה אחרת הייתה אמורה לגרור את קרופורד על הרצפה, עיקמה את צווארה לאחר שקרופורד התנגדה יתר על המידה.

בט דייויס וג'ואן קרופורד בתצלום יחסי ציבור על הסט.

בט דייויס וג’ואן קרופורד בתצלום יחסי ציבור על הסט.

גם לאחר סיום ההסרטה המלחמה בין שתיהן לא פסקה: בטקס האוסקר של 1963 בט דייויס הייתה מועמדת לפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט הנ”ל, וקרופורד, בעצמה שחקנית ראשית באותו סרט לא קיבלה מועמדות. קרופורד, ירוקה מקנאה, התקשרה לכל ארבע המועמדות האחרות והציעה להחליף אותן בטקס אם ייבצר מאחת מהן להגיע. אן בנקרופט שהייתה מועמדת על תפקידה כמורתה של הלן קלר בסרט The Miracle Worker ,הייתה עסוקה בצילומי סרט אחר והסכימה להצעה.

טקס האוסקר מצא את בט דייויס נרגשת ומצפה לפרס הנכסף לאחר פעמיים שבהן זכתה ( ב-1936 וב-1939), ולאחר מכן סדרה מתישה, מייאשת ומשפילה של 7 מועמדויות סרק – האחרונה שבהן הייתה עשר שנים לפני כן. בעת שהוקרא שמה של אן בנקרופט כזוכה לשנת 1963, דייויס רשמה אכזבה נוספת – מס’ 8 ברציפות. מפח הנפש לא היה אפילו קרוב לסופו: למרבה זוועתה של דייויס היא ראתה את קרופורד (כמחליפתה של בנקרופט) עולה על הבמה ומקבלת את הפרס הנכסף.

המילה האחרונה במסכת היחסים ביניהן נאמרה ע”י בט דייויס בשנת 77 לאחר מותה של קרופורד. אני מאד אוהב את הציטוט המקורי, ולכן אביא אותו כלשונו באנגלית:

“You should never say bad things about the dead, you should only say good.

Joan Crawford is dead. Good.”