הביטו בתמונה הזו שצולמה בשנות החמישים. היא מתארת סיטואציה מוכרת: שתי נשים בחנות תקליטים. שימו לב ללבוש שלהן שהוא מערבי לחלוטין. האישה השמאלית לובשת חליפה מחוייטת הדוקה ואפנתית ונועלת נעלי עקב תואמות. חלק מהתקליטים המוצגים לראווה בחנות הם כנראה אמריקאים, משום שאפשר לראות עטיפות של תקליטי ג’ז ושל להקות. המוכר מחוייט, לובש חליפה וענוב בעניבה, […]
50 שנה קדימה, 1000 שנים אחורה במנהרת הזמן Read More »
גם השנה נסעתי לנורמנדי להשתתף באירועי יום השנה לפלישה הגדולה של בנות הברית לאירופה במלחמת העולם השנייה (D-Day). הפעם, מכיוון שהייתי מעט פחות לחוץ בזמן והיו לרשותי עשרה ימים תמימים לחרוש את האזור, תכננתי מראש לצלם סדרה של מספר תמונות ואתרים שהכרתי מהעבר מתמונות שחור לבן ישנות, ולבדוק כיצד הם ניראים היום. לפני הנסיעה ביצעתי
מה שהיה, הוא שיהיה – פוסט תמונות חצי אישי Read More »
אין עוררין על כך שהיטלר היה (לצערנו הרב), אדם כריזמטי ונואם מחשמל שהלהיב את הקהל. כולם זוכרים את הנאומים חוצבי הלהבות ונוטפי הארס והשנאה שלו, שבהם הוא מתלהב, מנופף בידיו ורוקע ברגליו, רגע אחד לוחש ובמשנהו צווח את דברי ההסתה שלו אל הקהל המשולהב שבלע את דבריו בצמא. כל נואם מנוסה עובד הרבה מאד על
היטלר – אימונים בתורת הנאום, או רטוריקה היא עניין של פרקטיקה Read More »
עדלי סטיבנסון, למרות ששמו לא אומר הרבה לרובנו, היה אחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בארה”ב במשך עשרות שנים. הוא היה בן למשפחת פוליטיקאים מכובדת (סבו היה סגן נשיא ארה”ב) והוא עצמו היה שגריר ארה”ב באו”ם, מועמד לנשיאות מטעם הדמוקרטים, מושל אילינוי ועוד. אבל הפוסט הזה לא יעסוק (כמעט) בהשגיו הפוליטים, אלא בתצלום טיפשי שלו, תצלום שנכנס
עדלי סטיבנסון והחור בנעל Read More »
בוב ווילובי (Bob Willoughby) הוא אחד הצלמים שאני הכי אוהב. הוא תמיד היה בכל המקומות הנכונים, צילם את האנשים הנכונים בתעשיית הבידור, עבר עבור השבועונים הנחשבים ביותר, ונהנה מהחיים הטובים. ולמרות זאת – הצילומים שלו לא היו מעולם צילומי זהר הוליוודים. הקומפוזיציה המוקפדת שלו תמיד החמיאה למצולמיו מבלי להאדיר אותם לדרגת אלילים מוזהבים. הוא צילם
בוב ווילובי, 1927-2009, פוסט צילומים ופרידה מצלם אהוב Read More »
הרבה לפני המצאת הפוטושופ, המחשב האישי, צילום דיגיטלי או כל מניפולציה בצילום (למעט ריטוש בסכין), בחיפוש אחר תמונות מושכות עין כדי להגביר את המורל סביב מעורבות ארה’ב במלחמת העולם הראשונה, צבא ארה’ב הזמין את הצלם יליד אנגליה ארתור מול ועוזרו ג’ון תומס לצלם סדרה של דיוקנאות קבוצתיים יוצאי דופן. בין השנים 1915 ל-1921, בעזרתם ההדוקה
פסל החרות – תמונה אנושית Read More »
בינואר 2007 קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946 הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב. עתה, שישים שנה לאחר מכן, הוא החליט להעבירו למוזיאון
אושוויץ, מבט מהצד השני Read More »
שדה התעופה הקטן שבפאתי בורבנק, קליפורניה, נבנה ב-1930. ארבע שנים לאחר מכן הוא כבר היה לנמל התעופה הגדול ביותר בלוס אנג’לס. חברת לוקהיד, שהחלה לייצר מטוסים כמה שנים קודם לכן חכרה חלקים משדה התעופה, וככל שהחברה גדלה והתפתחה, כך תפח גם הצורך בחלקים נרחבים יותר מהשדה. לבסוף, בשנת 1940, החברה רכשה את שדה התעופה בשלמותו
איך מחביאים שדה תעופה שלם (פוסט תמונות) Read More »
פלורנס אוונס תומפסון כבר היתה עייפה ורעבה. היא הגיעה מאוקלהומה הרחוקה לקליפורניה שסימלה עבור ארה”ב את השמש, התקוה וההבטחות לעתיד, אלא שבמקרה שלה ההבטחות מעולם לא התממשו: במהלך הנסיעה ברכבה הרעוע באזור ניפומו שבדרום קליפורניה, משאבת המים ברכבה שבקה חיים, והיא מצאה את עצמה תקועה באמצע שום מקום עם רכב מושבת ועם שבעה ילדים קטנים,
התמונות ששינו את העולם – האם הנודדת Read More »
העולם המערבי היה אחוז חרדה בשנות החמישים. המלחמה הקרה החלה, והפחד מהרוסים ומבני בריתם דחף את המערב להוצאות מטורפות על חימוש נוסף, פיתוח אמצעי לחימה כמו פצצת המימן האימתנית שהייתה הרסנית אף יותר מהפצצה האטומית שהומצאה (ונבדקה) כמה שנים קודם לכן. עשירי בריטניה הקימו לעצמם מקלטים אטומים וציידו אותם במזווה עם אספקה מלאה למספר שנים,
העיר הסודית שמתחת – פוסט תמונות Read More »
