שירים לגוני / רעיה הרניק

אֲנִי יוֹדַעַת אֵת גּוֹרָלוֹ
חַיַּי סובבים סְבִיבוֹ
נָבִיא אֲנִי
נְבִיא הַפַּחַד וְהָאֵימָה.

כָּל הַלֵּילוֹת הֵם מִלְחָמָה
בָּאֱמֶת הַנּוֹרָאָה מִכָּל חֲלוֹם
אֲנִי בּוֹכָה. אֲבָל זוֹכֶרֶת
לְהוֹדוֹת בְּעַד הַיּוֹם.

סוֹפֶרֶת רְגָעִים בְּרַחֲמִים.
אוֹסֶפֶת שָׁעוֹת. יָמִים.
מְקַוָּה.
אֲבָל יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת אֵימִים
לְאָן רָצוֹת כָּל הַשָּׁנִים
וּמְחַכָּה.


רעיה הרניק 1962, בשיר מצמרר שנכתב 20 שנה לפני שבנה, גוני הרניק, נהרג בלבנון.

רעיה הרניק, שירים לגוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ג

.

.

(בשנה שעברה פרסמתי ביום הזכרון שיר נוסף מאותו מחזור שירים כאן)

4 comments

  1. אוף כואב.
    ריסקת לי את הלב עכשיו בזכרונות על גוני ועל הסיירת שלו שאת חלק מחלליה הכרתי אצלי בבית כחברים של אחי. השישה שנהרגו על הבופור ש"נכבש ללא הרוגים"כדברי בגין.

  2. לפני יום הזיכרון פרסמתי קישור לדף הזה ברשימת התפוצה של משרד החינוך – מחוז דרום.
    אלישע

    1. אלישע, ראיתי. לא יכולתי להכנס לשם כי זה אתר מוגן בסיסמא, אבל ראיתי הרבה כניסות משם. תודה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *