בינואר 2007 קיבלו אנשי מוזיאון השואה בוושינגטון מתנה נדירה: קצין אמריקאי עלום שם, אחד ממאות קציני המודיעין שהגיעו לגרמניה לאחר תבוסתה על מנת לחקור את פשעי הנאצים, כתב להם וסיפר שבעת שסייר בדירה נטושה בפרנקפורט בשנת 1946 הוא נתקל באלבום תמונות ולקח אותו עמו בחזרה לארה”ב. עתה, שישים שנה לאחר מכן, הוא החליט להעבירו למוזיאון אך דרש בתוקף שאלמוניותו תישמר. חודשיים לאחר מכן הועבר לרשותם אלבום תמונות שכיתוב בנאלי רשום על כריכתו – אושוויץ, 21.6.1944.
למרות הידע הרב והבלתי נתפס על ההתרחשויות הנוראות שאירעו שם, לא קיימים כמעט צילומים מאושוויץ, ורוב המידע הקיים היום מתבסס על הממצאים שהתגלו במחנה לאחר השחרור, על צילומים בדיעבד של מתקן ההשמדה המפלצתי, ובמיוחד על העדויות המזוויעות של הניצולים. התמונות סיפקו תיעוד נדיר לחיי הסגל במחנה, אנשים שעבורם אושוויץ היה מקום שבו חיו את חייהם, ביצעו את המוטל עליהם ביעילות מצמררת וניהלו גם חיי חברה פעילים. למרות שבעליו של האלבום נשאר עלום, הצילום על עטיפת האלבום מרמז שהוא כנראה היה שייך לקרל הוקר, סגנו של מפקד המחנה האחרון, ריכרד בר.
בקיץ 1944 פלשו בנות הברית לצרפת, ובחזית המזרחית גרמניה ספגה מהלומות ותבוסות מידי הרוסים מזה שנתיים, אך הרחק בפולין, השגרה המצמררת במחנה עדיין פעלה כרגיל. בצד פעילויות הפנאי המצולמות כאן, המשרפות ותאי הגזים עבדו בשיא תפוקתם ומאות אלפי אנשים הגיעו לאושוויץ ונרצחו שם.
קרל הוקר נולד ב-1911, הצעיר במשפחה בת שישה ילדים, וגדל כבן לאם יחידנית שנאבקה לפרנס את משפחתה לאחר שאבי המשפחה נהרג במלחמת העולם הראשונה. לאחר כמה שנים בהן עבד כפקיד בנק, הצטרף הוקר ל-S.S מיד עם הקמתו והשתלב בקלות במנגנון. הוא התמחה בניהול אדמיניסטרטיבי של מחנות ריכוז, טיפס בסולם הדרגות, עבר תפקידים כמו סגן מפקד המחנה במאיידנק, עד שהגיע לתפקידו האחרון כסגן מפקד מחנה הריכוז באושוויץ.
התמונות הבאות מתארות את שגרת החיים של הוקר וחבריו במחנה, תמונות רגועות ושלוות, שאין בהם כלום המרמז על התופת שהשתוללה במרחק מאות מטרים ספורים ממקום צילום התמונות הללו.
בתקופה שבין מאי 44 לסוף אותה שנה, פרק הזמן שבו צולמו התמונות באלבום, נשלחו מרבית יהודי הונגריה לאושוויץ. שישה חודשים בלבד ארכה מלאכת השמדתם של כחצי מיליון מהם על ידי מנגנון המוות המשומן של הנאצים תוך הפגנת יעילות מזוויעה. האנשים הללו, שנראים מחייכים ועולצים בתמונות למעלה, טענו לאחר המלחמה שלא ידעו שום דבר על האירועים שהתרחשו כמה מאות מטרים מהם במקרה הטוב, או לידם (ובניצוחם), במקרה היותר ריאלי. שתי התמונות הבאות, האחת מתוך האלבום, והשנייה ממקור אחר, מתארות שני אירועים שהתרחשו באותו חודש: בתמונה הראשונה נראות נשות כח העזר באושוויץ יורדות מאוטובוס בעיצומו של טיול בטבע, ולעומתן – טרנספורט של נשים הונגריות המגיעות לאושוויץ. רובן לא נשארו בחיים יותר מכמה שעות לאחר צילום התמונה..
לאחר תבוסת גרמניה ברח הוקר, מחופש לחייל פשוט, ונלכד על ידי הבריטים. מכיוון שהיה יחסית אלמוני, ובנות הברית לא צוידו בתמונתו, הוא נשלח למחנה מעצר עם שאר החיילים, ושוחרר עמם לאחר 18 חודשים בלבד. הוא חזר לשיגרת חייו עם אשתו ושתי בנותיו, חזר לעבוד בבנק ובמשך השנים התקדם לדרגת קופאי ראשי. רק בשנת 1963 הוא אותר והועמד למשפט בעוון רצח עם. למרות שאנשי התביעה הוכיחו שכסגן מפקד המחנה הוא ידע כמובן על כל הפעילויות שהתרחשו, הם כשלו בניסיון לקשור איתו אישית לג’נוסייד, והוא הואשם והורשע בסיוע לרצח של 1,000 אסירים. הוא נידון למאסר אך שוחרר מכלאו ב-1970, לאחר חמש שנים בלבד. לאחר מכן הוא שוב חזר למשרתו בבנק, פרש לגמלאות לאחר כמה שנים ומת בשנת 2000 בהגיעו לגיל 89.
